Art Garfunkel – Watermark

מאז הופעת הקומפקט דיסק ועד לגסיסתו בימינו, לא נותרו הרבה אוצרות גנוזים, כאלה שעוד לא גילו אותם. כמובן שכל אוצר גנוז שנתגלה וזכה להכרה וכבוד מאוחרים, או לשליפה מתהום הנשייה, ע"י מגזין, מבקר, או שדר רדיו, עדיין נותר כסוד בפני רבים אחרים. אבל יש בכל זאת עוד כמה תקליטים שעוד לא גילו אותם. אין עליהם מאמר ביקורת משבח, ציון ברשימה מכובדת, אתרי המוזיקה עדיין לא איבחנו אותם כיצירות מופת ובכל זאת הם כאלה. אחד מאלה הוא תקליט נשכח של ארט גרפונקל (יוצא סיימון וגרפונקל) משנת 1978 אשר נעלם מהעין ונשכח. הוא לא זכה להוצאה מחודשת. הוא קיים בגרסת קומפקט דיסק "פושטית" (Nice Price), משנת 1990 וכשמעט העותקים אזלו, והדיסק לא היה זמין בשוק אפילו לא להורדה, יצא הדיסק שוב בשנת 2008, באותה גרסה מוזלת משנת 1990, ללא דיגיטל רימסטר, ללא קטעי בונוס, ללא חוברת. כלום. ניתן למצוא אותו באמזון ב-6.99 דולר. אתר המוזיקה AMG העניק לו 3 כוכבים בלבד, כאילו  היה תקליט שגרתי ובינוני. זו טעות!

את מרביתה של שנת 1977 בילה ארט גרפונקל בלוס אנג'לס בהקלטת האלבום משירי ג'ימי ווב, שהוא כותב שירים ידוע ומוכשר ובקטלוג שלו לא מעט להיטים גדולים כמו Highwayman,  Up, Up and Away ו- By the Time I get to Phoenix , שהוא השיר השלישי הכי מבוצע בעולם, בין השנים 1940-1990, ועוד. ג'ימי ווב הוא מין ברט בכרך קטן. הוא סיפק להיטים לגלן קמבל ולעוד כמה כוכבי קאנטרי וזמרי אמצע הדרך, שירים שפרצו דרך ברדיו האמריקאי בתדרי AM, אותן התחנות שהגיעו לכל פינה ואוזן באמריקה. גרפונקל, היה מעריץ ותיק של ווב. ווב כתב עבורו את הלהיט של תקליטו הראשון, זה שבא מיד לאחר פירוק הצמד: All I Know. גרפונקל, שהפיק את התקליט החדש בעצמו, הזמין מווב שירים חדשים ובחר לאלבום מהקטלוג של ווב, דווקא שירים של ווב שאף לא אחד מהם היה מוכר לקהל הרחב ובוודאי שאף אחד מהם לא היה להיט. הוא נמנע מהלהיטים לטובת עומק.

סיפורו של התקליט Watermark הוא מיוחד ויוצא דופן בהיסטוריה של שוק התקליטים בארה"ב. התקליט יצא באוקטובר 1977 עם הסינגל Crying in My Sleep, אבל לא זכה להצלחה המצופה אצל עורכי תכניות הרדיו. חברת התקליטים קלומביה "משכה" את התקליט בחזרה וניסתה להציל את הפרוייקט ע"י גיוס תגבורת: פול סיימון וג'יימס טיילור והמפיק המהולל פיל רמון, שיקליטו עם ארט גרפונקל סינגל אלטרנטיבי שיציל את התקליט מכישלון, גרסה ללהיטו של סם קוק משנות השישים What a) Wonderful World). השיר יצא כסינגל וצורף לאלבום, שיצא מחדש בינואר 1978 (אף שהלהיט אינו קשור לג'ימי ווב ולקונספט של האלבום). הסינגל הצליח מאוד. האלבום, פחות, אף שזכה ב"תקליט זהב" במרץ 1978. האלבום קיבל ביקורת טובה במגזין Rolling Stone, אבל מהר מאוד נשכח. בזכות הלהיט What a) Wonderful World), שמאז הפך לקלאסיקה, יצא התקליט בהדפסה מקומית ואני, אז בכיתה ט', קניתי אותו ומאז, ובמשך כל השנים, הוא נמנה על התקליטים האהובים עלי ביותר.

מתי שהוא בשנות התשעים הגיע ארט גרפונקל לישראל להופיע בערב התרמה למלחמה באיידס במשכן לאמנויות הבמה (האופרה) בתל אביב. כמובן שהייתי בהופעה ולאחריה "תפסתי" אותו והוא חתם לי על עטיפת הדיסק האהוב.

מעולם לא פגשתי מישהו שיש לו את התקליט הזה. כשיצא סרט הקולנוע "נאמנות גבוהה", על פי ספרו הנפלא של ניק הורנבי, המספר את סיפורו של רוב גורדון, משוגע כמוני, נודניק מוזיקה כמוני, התלהבתי כשראיתי את התקליט בסרט, פעמיים, פעם אחת כשרוב ולורה הולכים ברחוב והיא מחזיקה את התקליט ופעם שניה, שעון ליד הכורסא של הגיבור, כשהוא נושא את המונולוג שחותם את הסרט. ידעתי שלא סתם התקליט הזה שם. מישהו, כמוני, יודע את הסוד והוא בחר דווקא בו. לא רק אני משוגע פה ויש עוד כמה אנשים בעולם שמחשיבים את האוצר הסודי הזה.

זה אלבום נהדר. לטעמי, האלבום הטוב ביותר שהקליט ארק גרפונקל בכל הקריירה שלו, מחוץ לצמד סיימון וגרפונקל, והוא מצוין בכל קנה מידה, לא רק בהשוואה לאלבומי גרפונקל האחרים. פנינה של ממש. היום, ממרום שנותיי ואחרי האזנה לאלפי תקליטים ועל רקע היכרות טובה מאוד עם מאות רבות של  תקליטים, אני מעז לומר: זה תקליט למבינים, לאניני טעם. אה אה אה.. כן, ותסלחו לי אם זה נשמע ממתנשא.

חייבים להאזין, ובסבלנות, כי זה לא אלבום עם להיטי רדיו מוכרים, (מלבד What a Wonderful World). אבל זה אלבום נהדר, קטן, מקסים, עם שירים הכתובים ביד אמן, עם טקסטים שרוצים להקשיב להם שוב ושוב, מופק נהדר עם עיבודים נפלאים ונגינה נפלאה. יותר מכל יש כאן את השירה של ארט גרפונקל, עם קולו האוורירי והמיוחד וכאן היא לטעמי בשיאה, אף שבהיבט הצנוע, האינטימי, עם שירה "קטנה", ללא התפרצות גועשת כמו שירת הסולו של גרפונקל, המופתית לכשעצמה, בשיר Bridge Over Troubled Water

לחובבי הג'אז אספר שהתקליט הזה הוא ההקלטה האחרונה של נגן האלטו סקסופון פול דזמונד (Take Five), אשר נפטר שבועות לאחר ההקלטה.

האמת שלהאזין לשירים באמצעות חלנות יו-טיוב, זה לא זה. התקליט הזה טוב בהרבה מאשר סכום חלקיו. המכלול שבו יש בו ערך מיוחד. לך תסביר את זה למי שגדל בעידן שאחרי עידן האלבום. זה כל מה שביכלתי להציע לכם קוראיי הספורים. זה מה יש. אשמח להזמין אתכם לסלון שלי ולהשמיע לכם, אבל זה לא ריאלי. אני מזמין אתכם להאזין לתקליט והשירים מובאים לפי סדר האלבום, על שני צדדיו. כשהיה לי מה להגיד כתבתי כמה מילים על השירים.

את הצד הראשון פתח הסינגל המקורי, זה העצוב, שלא התקבל טוב ע"י תחנות הרדיו ואת הצד השני, הסינגל המצליח, אך הפחות רלוואנטי, בהשתתפות פול סיימון וג'יימס טיילור, שהוסף לאלבום, על מנת להציל אותו מבחינה מסחרית.

צד א'

1. Art Garfunkel – Crying in My Sleep

השיר הפותח הוא שיר נפלא לטעמי שנכתב במיוחד לתקליט. שיר כאב:

2. Art Garfunkel – Marionette

השיר השני בתקליט הוא שיר אהבה קצבי ויפה, אבל ספק אם הוא בחירה נבונה כמס' 2 באלבום. יש באלבום הזה שירים טובים ממנו בהרבה אשר היו מתאימים לאחוז במאזין ולגרום לו לרצות להמשיך ולהאזין.

3. Art Garfunkel – Shine it on Me

שיר קטן, צנוע ונפלא. טיפוסי לאלבום הזה, לא שיר רדיו, בלי "הוק", לא קליט, אבל המאמץ כדאי. המילים יפות כל כך. שיר עידוד. דיוויד קרוסבי שר כאן קולות רקע. כל כך יפה השיר הזה.

4. Art Garfunkel – Watermark

שיר הנושא הוא שיר מעולה ממש. יצירת מופת קטנה. לחן פנטסטי למילים פנסטסיות גם כן. השיר נכתב במקור עבור  השחקן / זמר האירי ריצ'אר האריס והוא מופיע בתקליטו The Yard Went on Forever משנת 1968. הביצוע הטוב יותר לטעמי הוא של גרפונקל. שיר נפלא!

הנה המילים היפות כדי שלא תחמיצו:

How delicate the tracery of her fine lines
Like the moonlight lacetops of the evening pines
Like a song half heard through a closed door
Like an old book when you cannot read the writing anymore

How innocent her visage as my child lover lies
Pressed against the rainswept windy windows of my eyes
Like an antique etching glass design
That somehow turned out wrong
I keep looking through old varnish
At my late lover's body
Caught on ancient canvas
And decaying…disappearing
Even as I sing this song

How secretly and silently my sorrow disappears
You can't see it with your eyes or hear it with your ears
It's like a Watermark that's never there and never really gone
I keep looking through old varnish
At my late lover's body
Caught on ancient canvas
And decaying…disappearing
Even as I sing this song
Even as I sing this song
Even as I sing this song

5. Art Garfunkel – Saturday Suite

"בואי נלבש את חליפת השבת ונעוף לנו, נמצא לנו בית קפה קטן, שאליו באים אנשי הרחוב לשחק, ונניח ליין ולשמש להעיף לנו את הראש… מתאים לי שבת היום". שיר קטן ויפה.

6. Art Garfunkel – All My Love's Laughter.

שיר מצוין. דוגמא ליכולת של ג'ימי ווב בשירי אהבה:

צד ב'

1. Art Garfunkel, Paul Simon & James Taylor – (What A) Wonderful World

הסינגל שהוקלט כדי להציל את האלבום. ביצוע מחודש, איטי, מיוחד ומוצלח, ללהיט של סם קוק מ-1959 (שיתוף פעולה של סם קוק עם לו אדלר והרב אלפרט). הביצוע הנוכחי חשף לראשונה את המלנכוליה החבויה בשיר הזה. הגרסה הזאת הייתה להיט גדול, היא מופיעה באוספים ומושמעת ברדיו כל השנים:

2. Art Garfunkel – Mr. Shuck 'n' Jive

שיר נפלא ולחלוטין בלתי מוכר. היה ה-B סייד של הסינגל הראשדן והלא מצליח. שאק אנד ג'ייב הוא מושג מהסלנג השחור. מקורו בהוואי העבדים. הכוונה לזיבולי שכל, סיפורי מעשיות שאנשים מספרים על עצמם והם לא ממש אמת. פורטרט של לוזר כועס. בסוף השיר יש סולו סקסופון קצר ונהדר של פול דזמונד (Take Five). זוהי ההקלטה האחרונה שלו. הוא נפטר סמוך לאחריה. אני זוכר שבשנות השמונים התארחתי בתכנית רדיו בקול ישראל והבאתי את התקליט אתי והשמעתי ממנו את השיר הנהדר הזה.

3. Art Garfunkel – Paper Chase

זה השיר הקצבי ביותר בתקליט. שיר יפה אף שאני מודה שבמשך כל השנים לא ממש הבנתי אותו, אבל אני אוהב אותו כחלק אינטגראלי מהאלבום הנפלא הזה.

4. Art Garfunkel – She Mooved Through the Fair

השיר הזה הוא שיר אירי, שאמנים אירים כמו ואן מוריסון נוהגים לבצע, ולהקת הצ'יפטיינס מלווה את גרפונקל בנגינתה. גרפונקל חובב מוזיקה אירית. גם באלבומו הראשון הקליט שיר עם אירי. שיר מיוחד ומקסים:

5. Art Garfunkel – Someone Else (1958)

שיר הבחור המאוכזב שיודע שיש לך מישהו אחר, אבל הוא מבטיח לבחור האחר, שאותו גורך מחכה גם לו. שיר מקסים. אף פעם לא הבנתי מה פירוש ציון השנה 1958 בסגריים בשם השיר. שיר נהדר.

6. Art Garfunkel – Wooden Planes

רצועת הסיום של התקליט הנפלא. שיר זיכרון נוסטלגי, מיוחד ומקסים. אח שר לאחיו. הלוואי והיינו רצים שוב אחרי מטוסי עץ, כמו פעם. מקסים.

זהו. דיבר אליך? אהבת? אשמח אם  תגיב/י

מה הוא עושה לך, מריסה?

תמיד אהבתי לשמוע את שלישיית הגשש החיוור שרה. תמיד היו לה מעט מדי שירים לטעמי. עוד שהייתי ילד רך בשנים, אהבתי במיוחד את "מה הוא עושה לה". נדמה לי שאני זוכר את עצמי נהנה מהשיר הזה עוד לפני ששמתי לב ל"פאנץ'" בסוף השיר והבנתי מה הוא באמת עושה לה ש"היא נמסה כמו חמאה על המחבת". השירה הגששית והשמחה השכונתית שהביאו לשיר, עשו לי את זה. זה אותו הווי שכונתי של פעם, שמצטייר גם בשיר שכתב להם דני סנדרסון כמה שנים אחרי, "זו שמעל לכל המצופה".

שלישיית הגשש החיוור שרה כל כך טוב, שלושת חבריה היו השלד של "התרנגולים", אבל ההצלחה ההיסטרית בביצוע מערכוני שבת בבוקר שילדי שנות השבעים גדלו עליהם, שמה בצל את הכישרון כשלישייה ווקאלית. מה שייחד את הגששים הזמרים, היה ההומור, שלא היה לשלישיות האחרות, בתקופת תור הזהב של השלישיות, אז בשנות השישים.


את השיר הזה הציע פשנל לגשש והם הקליטו אותו לתכניתם הראשונה "שמחת זקנתי" (1964), שהורכבה משירים בלבד, והוא שיר ראוי לציון במיוחד. מדובר בשיר אהבה נפוליטאני מ-1954 של המלחין והזמר Renato Carosone רנאטו קרוזונה (1920-2001), מתקליט משנת 1955, אותו כתב לאשתו מריסה. Maruzzella, הוא הכינוי הנפוליטאני לשם מריסה (כמו שסאשה הוא הכינוי הרוסי לאלכסנדר). השיר הזה הוא קלאסיקה נפוליטאנית שזכתה להמון ביצועים, מפי זמרים וזמרות, כולל ביצועים מהשנים האחרונות. זהו הביצוע המקורי משנת 1955:

מה שמייחד את הגרסה העברית ששרו הגששים הוא שהנוסח העברי אותו כתב יוסי גמזו (היום, פרופ' יוסי גמזו), עם הסיפור על הבחורים המתבוננים בתשוקה ובקנאה גלויה בבחורה הנחשקת ובבחור שלה, הוא הקו ההומוריסטי המסופר בדימויים יפים שמעלים חיוך תמיד. הגרסה המקורית Maruzzella, הוא שיר תשוקה מיוסר וסינטימנטאלי, לעומת הגרסה העברית, שהיא שיר תשוקה-קנאה הומוריסטי, חמוץ-מתוק.

אין מה לומר. טקסט הגרסה העברית המבריק, טוב מהמקורי (כפי שאני מצליח להבין מהתרגום לאנגלית) והוא מגייס את הלחן וה"גרוב" הנפוליטני לטובת הטקסט ההומוריסטי הנהדר. הגרסאות האיטלקיות הרבות, רובן רציניות ורוויות סבל, כמה מהן דומות לשיר מזרחי ישראלי לכל דבר.

ברור שהרעיון של הנוסח העברי, "מה הוא עושה לה", נולד מהאתגר לתרגם את השם Maruzzella המתנגן, שעומד במרכז הפזמון. האתגר, למצוא מילים בעברית שמספקות את אותו צליל, מרוצצלה, הניב את ההברקה של יוסי גמזו.

הטקסט העברי הלא עדכני, עם הדימויים והסלנג של שנות השישים ("אין לו פרייבט", "מציצים מהבלקון", "הולך לו קלף"), לא גורע אלא תורם לחן הרב שבגרסה העברית. כמה התאים השיר לגשש החיוור. כמה חסרים אמני במה כמוהם. כמה המוזיקה הים תיכונית, שנותרה לבדה לבטא הווי עממי ושכונתי, חסרה את ההומור האינטליגנטי שבא לידי ביטוי בשיר הזה. כמה היא חסרה טקסטים עם חן כזה, עממי אבל לא פרחי.

בשנות התשעים הקליטו גידי גוב ושלמי שבת, לתכנית הטלוויזיה "לילה גוב", גרסה חדשה ושמחה לשיר ששמרה יפה על רוח השיר וגם היא כיפית ומוצלחת, שהחזירה אותו לתודעה וחשפה אותו בפני דור חדש של מאזינים.

ישנן גרסאות מקומיות נוספות לשיר, שלטעמי חוטאות ביבבנות המאפיינת את המוזיקה המזרחית. אני נשאר עם הגשש החיוור ונהנה גם מגרסת "לילה גוב".

הנה כמה ביצועים באיטלקית, שונים זה מזה ומעניינים כל אחד בדרכו:

הנה גרסה חדשה ממש וסקסית, משנת 2010, של Genaro Cosmo Parlato מתוך סרטו הדקומנטארי של השחקן והבמאי ג'ון טורטורו Passion. סרט מעניין ולא מוכר כאן, דובר איטלקית, העוסק במוזיקה של נאפולי, במגוון הסגנונות שלה ובשורשיה:

ביצוע מסורתי ויפה של רוברטו מורדו, זמר נפוליטני יליד 1912 אשר הלך לעולמו ב-2003:

ביצוע יפה מאוד בהופעה חיה משנת 2008 של זמרת יווניה בשם Martha Frintzila עם הקול הנמוך והחם:

ביצוע של לינה ססטרי, זמרת ושחקנית קולנוע, טלווזיה ותיאטרון נפוליטנית ותיקה ורבת פעלים:

הנה מילות השיר בעברית, בתרגום מאיטלקית לאנגלית (על מנת להתרשם מהשוני התכני בין המקור האיטלקי לגרסה העברית) וגם טקסט המקור באיטלקית:

יש לה עיניים כמו שני ספלי קפה טורקי
יש לה מותניים כמו לגיטרה איטלקית
יש לה שיער כמו כתר יש לה את כל היתר
אך מתברר באיחור שיש לה גם בחור.

מה הוא עושה לה מה הוא עושה
כש… כשעיניו הוא רק נושא
נמסה היא כמו חמאה על המחבת?
מה יש לו שאין לנו
מה הוא בכלל חושב עצמו כל כך
מה הוא עושה בשביל שלבבה רק אליו יוביל
מה הוא עושה לה מה הוא עושה?

אין לו שום תואר ואין לו פרייבט משום מה
אין לו מקצוע אין לו גם מיל על הנשמה
אין לו עתיד בטוח רק צווארון פתוח
אך מי צריך פרוטה כשיש לו רק אותה.

מה הוא עושה לה מה הוא עושה
כשאיך שרק הוא מנסה
להתחיל אתה היא כבר שלו מיד?
וכשבאים אנחנו
עם כוונות טובות זה לא מועיל
איזה מזל נבזה איך זה הולך לו מן קלף כזה
מה הוא עושה לה מה הוא עושה?

ומדי ערב כשהם הולכים אל הירקון
אנו בלי הרף כאן מציצים מן הבלקון
ובחרוק שיניים מתבוננים בשניים
אך כמו תמיד איזה קיר או איזה עץ מסתיר.

מה הוא עושה לה מה הוא עושה
עם מן פרצוף תמים כמו שה?
מילא אם היה באמת כזה אז טוב
אלא שהאמת היא
שזה בכלל לא כך וחוץ מזה
מה שמרגיז פה עוד זה שבעצם ברור מאוד
מה הוא עושה לה מה הוא עושה

הנה תרגום הטקסט האיטלקי לאנגלית:

Maruzzella (nickname for Marisa in Neaples)

Ho!
Who is listening?
And now who is singing with me
Hey, while
the moon is facing to see
Throughout this beach
in Procida and Resina
They say: Look
What a woman can do!

Maruzzella Maruzzé,
you put the sea into your eyes
and a regret
into my chest
You make my heart beat
stronger than the waves
when the sky is dark,
first you tell me yea,
then softly you let me die

Chorus: Maruzzella Maruzzé

Ho! Who can help me?
If you do not come to help me?
Hey,
I've got a burning desire
to kiss you
Come here pretty one,
and give me your sweet little mouth
made of sugar
just to poison me!

Maruzzella Maruzzé …

והנה המקור האיטלקי

Ohé!
Chi sente?
E chi mo canta appriesso a me?
ohé,
pe' tramente
s'affaccia 'a luna pe' vedé!
Pe' tutta 'sta marina
'a Pròceda a Resína,
se dice: "Guarda llá,
na femmena che fa!"

Maruzzella, Maruzzè'…
t'hê miso dint'a ll'uocchie 'o mare
e mm'hê miso 'mpiett'a me
nu dispiacere…
Stu core mme faje sbattere
cchiù forte 'e ll'onne
quanno 'o cielo è scuro…
Primma me dice "sí",
po', doce doce, mme faje murí…
Maruzzella, Maruzzé'…

Ohé!
Chi mm'ajuta?
Si tu nun viene a mm'ajutá?
Ohé,
mm'è venuta
na voglia ardente 'e te vasá.
E vieneténne oje bella…
e damme 'sta vucchella
ca, pe' mm'avvelená,
'e zùccaro se fa…

Maruzzella, Maruzzè'…

אני מפנה לפוסט מתוך הבלוג "זה מסתובב" של ערן דינר שבו סקירה של הקלטות הגשש החיוור המוקדמות, שבו מידע ודעה ראויים.

לי מורגן ועמית גולן: התרדמה, השכחה והזיכרון

החצוצרן לי מורגן היה כוכב הלהקה של ארט בלייקי ה-Jazz Messengers בשנים 1958-1961. הלהקה חרשה את העולם בהצלחה רבה. החלק הפחות יפה בסיפור הוא שארט בלייקי חשף את לי מורגן הצעיר להירואין וב-1961 לי מורגן עזב את הלהקה וחזר לבית הוריו בפילדלפיה, להתאושש. הוא בילה שם כשנתיים בהם כמעט ולא היה פעיל. אלה היו שנים מאוד טובות ל"הארד בופ", הסטייל שמורגן היה הסמל שלו, שנים אותן החמיץ. הוא חזר לניו יורק ב-1963 וחתם על חוזה חדש עם חברת התקליטים Blue Note. בשנת 1962 הוא הקליט תקליט בודד לחברת התקליטים Jazzland, סאב-לייבל כושל מסחרית של חברת התקליטים Riverside, של המפיק אורין קיפניוז (שגם היא פשטה רגל ב-1964). תקליט אחד ונשכח, שלא זכה להצלחה, לא אז וגם לא בשנים לאחר מכן, שנות השמונים והתשעים, בהן החל העולם להיזכר במוזיקה הזאת.

לא סתם אני מטריח אתכם קוראיי הספורים עם הסיפור הזה. בתקליט הזה יש קטע אחד, שאין יפה ממנו. בלדה בשלושה רבעים בשם A Waltz For Fran (וואלס לפראן). לפני שאמשיך לספר, ויש עוד מה לספר ועוד להאזין, חייבים להאזין לביצוע המקורי והמדהים הזה (לא רק לחובבי ג'אז מושבעים):

~

הקטע המופלא הזה שנותר סודי, כי התקליט לא נמכר, חזר וצץ לאחר הקלטתו בשני סשנים נוספים בהם השתתף לי מורגן. באותם סשנים הוא ניגן אותו בקצב מהיר ובארבעה רבעים ומשום מה, כל פעם קרא לו בשם אחר.

הנה הביצוע הפנטסטי משנת 1965, הראשון מבין השניים, מסשן של נגן האלטו ג'קי מקלין. הסשן נגנז ולא יצא לאור אלא לראשונה ב-1979, שבע שנים לאחר מותו של לי מורגן. התקליט נקרא "Consequence" הקטע קיבל את השם Slumber (תרדמה, או תנומה):

~

גרסה נוספת בארבעה רבעים הוקלטה ב-1967, הפעם בסשן של לי מורגן עצמו, סשן מודרני יותר מבחינת הסטייל, שלרוע מזלו של מורגן, גם הוא נגנז. הפעם קרוי הקטע Soft Touch. ב-1978 יצא התקליט לראשונה (ביפן) תחת השם  "The Procrastinator":

~

מה שעצוב בסיפור הזה ומצער הוא שההלחנה הנפלאה הזו נותרה בלתי מוכרת ובלתי מנוגנת. בדיקה במאגרי המידע העלתה שאין לקטע הזה ביצועים, הכוונה לביצועים מחודשים, מלבד אלה השלושה. נגני הג'אז בשנות השבעים ועד עצם היום הזה, לא מוצאים לנכון לבצע ולהקליט את הקטע הזה, בין אם בגרסתו הוואלסית ובין אם בגרסתו הקצבית, בארבעה רבעים. לא יאמן!

eddie_henderson___friends_play_the_music_of_amit_golanבחודש נובמבר 2010 ישבתי לסדרת פגישות הפקה עם חברי המנוח, המוזיקאי והמורה הדגול עמית גולן (1964-2010) והתכוננו להפקת הדיסק השני שלו. דיברתי עם עמית על הקטעים האלה וכאלה, הנפלאים והנשכחים שאיש לא נוגע בהם והחלטנו שבדיסק שלו נקליט אחד או שניים מהם. ידענו כבר שיש לנו את אדי הנדרסון לסשן והמחשבה על חצוצרן כל כך טוב שינגן עם עמית קטע מופלא של לי מורגן, הדליקה אותנו.

עמית התלהב אבל קצת חשש לגעת בבלדה היפה הזאת בגרסת הוואלס. אז בחרנו בלדה אחרת, יפה ונשכחת של לי מורגן, ובקשר לקטע נושא הרשומה שלי, עמית נטל על עצמו לכתוב עיבוד חדש לגרסה הקרויה Slumber (תרדמה) ששמעתם לעיל.
עמית היקר נפטר ב-3/12/10 ולא הספיק לכתוב את העיבוד. חצי שנה לאחר פטירתו הפקתי את הקלטת הדיסק שלו, עם גרסה לאותה בלדה אחרת שהוא בחר, ששמה Carolyn. עמית הספיק להוציא את העיבוד המקורי ולהעלותו על דפי תווים. הקלטנו אותה לזכרו.

הנה היא כאן להאזנה, לזכרו, מתוך הדיסק שהפקתי: Eddie Henderson & Friends Play the Music of Amit Golan. אני שומע את האהבה בנגינה. מנגנים כאן: אדי הנדרסון המדהים בחצצורה, ג'ק גלוטמן בפסנתר, יונתן וולצ'וק בטרומבון, אסף יוריה בטנור סקסופון, גלעד אברו בבס ושי זלמן בתופים. קריאות ההתפעלות והעונג הן של שי זלמן החמוד:

~

האם יש הרבה דברים יותר יפים מהמוזיקה הזאת? אני לא מכיר. אני מאזין לחברים של עמית מנגנים את קרולין, כבר אלפיים פעם, ותמיד יש לי דמעות בעיניים. לי מורגן ועמית גולן, גיבורי תרבות שלי. לזכרם!