"וכך אתה יוצא לרחוב, העיר שהיא תמיד עירך,

לראות דברים שאין בהם אף שמץ של חידוש.

וכך אתה עובר ברחוב, על פני בתים וחנויות,

על פני פנים וחיוכים וקבצנים זקנים.

וכל פרצוף מזכיר לך, ראית כבר, ראית כבר!

והקולות אומרים לך: שמעת גם אתמול.

~

אבל פתאום בקצה הרחוב, עומד פנס אחד כחול,

אשר עמד כאן גם אתמול, והוא עומד פתאום.

ואין לדעת מה קרה, ואין פירוש לאור כחול.

ואין פירוש לחלונות, בבית הסמוך.

אבל לערב כנף-יונה והיא סוככת על העיר,

על חלונות וחיוכים וקבצנים זקנים".

היתכן ששיר של לאה גולדברג, שהלחין סשה ארוגב ושר אריק לביא, יוותר בלתי מוכר? ובכן, כן. עוד לא פגשתי מישהו שמכיר אותו ולא פלא שלא מצאתי אותו ביו-טיוב (אז ערכתי והעליתי את הסרטון שלהלן, עם המילים מתוזמנות).

שיר יפה, "תאורה" Illuminations. איני יודע באיזו שנה נכתב ובאיזו שנה הולחן.

אריק לביא הקליט אותו בשנת 1980 לתקליטו "אריק לביא שר". את העיבוד כתב מתי כספי.

אני אוהב את השיר הזה מאוד. אני מרגיש בשיר השוטטות הזה, בתל אביב, את אווירת תל אביב של פעם. עם עגמומיות כזו. כשאני שומע אני חושב על תל אביב של יעקב שבתאי ב"זכרון דברים" וב"סוף דבר". תל אביב, שבאותן שנים נראתה מבוגרת מכפי גילה. זו לא תל אביב העליזה של היום. זו עיר עצובה. תל אביב אפורה, כפי שהיא נראית בסרטים משנות השישים והשבעים, כמו אלה של אורי זהר.

הלחן אינו מלחניו הזוהרים של סשה ארגוב. זה לא "שיר ערש" או "השמלה הסגולה" או "פנס בודד", אלא לחן פשוט שמשרת את המילים. פשוט אבל יפה.

ואריק לביא… כמה יפה הוא שר. איזו הגשה, איזו דיקציה, איזו מוזיקאליות. ההקלטה נהדרת. ליווי פסנתר הפנדר-רודס, עם הריברב, נהדר. האם זו אלונה טוראל מנגנת?

ופריטת הגיטרה, והסקסופון והתופים שמצטרפים בבית השני והשלישי, עם שריקה בסגנון טרמין. איזה יופי! תאזינו. שווה!

שווה להכיר את השיר!