איך פספסתי את רון סקסמית'? בתחילת שנות האלפיים נתקלתי בזמר הזה והורדתי למחשב שלי כמה קבצי שירים שלו. הם נשכחו להם בים קבצי השירים על המחשב ואני לא הבחנתי באוצר. בשנה האחרונה נתקלתי בו שוב והאזנתי לכל תקליטיו. התאהבתי. אהבה של ממש. בשבועות האחרונים, אני שומע אותו ושומע ושומע. ברכב, בבית.
Ron Sexsmith הוא לטעמי Singer-Songwriter עילאי. הוא קנדי המתגורר בקנדה ופעיל בעיקר שם. יליד 1964, כבר לא ילד. הוא גם התחיל מאוחר. את תקליטו הראשון הוציא כשהוא בן 31.
הוא ממש לא טיפוס של כוכב. ההפך. יש לו פנים שמנמנות, מבט עגמומי והוא לא מחייך. חיפוש תמונה שלו בגוגל תמונות, מעלה סדרה של תמונות עם מבטים סובלים או נבוכים. קשה להצליח ככה.
השירים שהוא כותב כל כך יפים והוא שר אותם כל כך טוב, כל כך חם ומרגש. זה מה שחשוב באמת.
מאחוריו כבר 12 אלבומים שרבים מהם זכו לביקורות נפלאות ומחמאות מצד אלטון ג'ון, אלביס קוסטלו, פול מקרתני ורבים אחרים, ושירים שלו זוכים לגרסאות "קאבר" ע"י אמנים נחשבים, אבל בקרב הקהל הרחב, לא האירה לו ההצלחה פנים.
רק לאחרונה בעקבות סרט דוקומנטרי המתעד את הקלטת תקליטו הלפני אחרון, נחשפו רבים יותר אליו. ב-7 למרץ, 2013 הוא הופיע ב-Royal Albert Hall בלונדון. הוא לא דמיין שיזכה לכבוד הזה. אולי ה"דחיפה" האחרונה הזו, גרמה גם לי להיתקל בו שוב, ולפול בשבי.
יש לו צבע קול ופרייזינג שמזכירים לי מאוד את פול מקרתני, ולעתים גם את אלביס קוסטלו ואת טים הארדין. גם בהלחנה שלו אני שומע השפעה חזקה של מקרתני. אחד מתקליטיו הזכיר לי את מקרתני של אחרי הביטלס, לפני ההצלחה הגדולה של כנפיים.
התקליטים שלו כל כך טובים והשירים בהם כל כך יפים ואיכותיים, עם לחנים מעולים וטקסטים בעלי עומק, רגש ומשמעות. השפעות נהדרות המשמשות בסיס ליכולת כתיבה והלחנה פנומנליים.
אני מאמין כי לו היו תקליטיו יוצאים לאור בשנות השבעים, בהחלט יתכן שהיו עושים אותו לשם עולמי גדול, כי הם טובים לא פחות מרבים מתקליטי ה-Singer-Songwriters של שנות השבעים. הוא פשוט נולד 20 שנה מאוחר מדי.
אחרי ההקדמה הארוכה הזו, אני מזמין אתכם להאזין לכמה שירים מייצגים ויפים.
אני רוצה לפתוח עם שיר שאני אוהב במיוחד ואותו שמעתי שוב ושוב ואיני יודע שובע ממנו.
השיר הנפלא Strawberry Blonde, מתקליטו השני Other Songs מ-1997. שיר נהדר, מרגש. שיר סיפור על אמנדה, ילדה מהשכונה. מילים כל כך יפות ונוגעות, על לחן פנטסטי וביצוע נפלא. אם לא נתפסתם, אני מציע להאזין שוב, עם המילים. זה שיר ענק!
הנה ביצוע חי, דווקא מהשנים האחרונות (ובקישור, המילים והאקורדים) אל תדלגו על השיר ואל תפספסו את המילים והסיפור:
ושיר נוסף, אהוב עליו מאוד, I Know it Well מתקליטו Retriever משנת 2004, הוא שיר סקסמית אופייני כל כך:
מטעמי אקטואליה והעדפת החדש על הישן, אני רוצה להתייחס דווקא לשני אלבומיו האחרונים, והמצוינים, של סקסמית'. אם תאהבו, אני מניח שתמצאו את האחרים ברשת.
את תקליטו האחרון הוציא רון סקסמית' בשנה שעברה (2013). את התקליטים הטובים ביותר מקליט האמן כשהוא צעיר ולא כשהוא בן 50, אבל Forever Endeavour מ-2013 הוא, בכל זאת, תקליט מצוין, אף שלא הטוב בתקליטיו. מלנכולי מאוד, גם יחסית לתקליטי סקסמית ' הקודמים (כנראה עקב העובדה שנכתב והוקלט כשפחד מסרטן בגרון ליווה אותו). התקליט כבש אותי ולחלח את עיני. מדובר ברצף של שירים מעולים, בהפקה מוזיקלית עדינה ויפה, עם קרן יער עמוקת צליל ומיתרים מאופקים לתמיכה בנגינת הגיטרות האקוסטיות.
התקליט יפה כולו, מתחילתו ועד סופו. הרי לא תאזינו כאן לכולו. אנסה להתסתפק בשני שירים מייצגים. הנה השיר הפותח:
השיר הנהדר הזה מתוכו, Blind Eye, הוא כרגע הפייבוריט שלי מהתקליט הזה, עם הלחן היפה והפרייזינג שמזכירים לי קצת את אלביס קוסטלו הצעיר, ועיבוד כלי המיתר שיכול היה לעטר תקליט של פרנק סינטרה. היו שנים ששיר כזה היה הופך להיט רדיו, כמו שיר טוב של אלטון ג'ון:
בשנת 2011 סקסמית' הוציא תקליט שהיה ניסיון נואש מצידו, למצוא את הנוסחה להתקבל ע"י תחנות הרדיו בארה"ב, עם הפקה של בוב רוק, מפיק עטור הצלחות מסחריות, שהפיק למטליקה ולרבים מכוכבי הרדיו האמריקאי.
התקליט Long Player, Late Bloomer מצוין. לטעמי, טוב יותר מזה האחרון. הוא התקליט הכי "פופי" ורוקנרולי של סקסמית', מה שאמור היה להקל מהבחינה המסחרית. כמו כל תקליטיו, הוא רווי בשירים נהדרים.
השיר הפותח Get in Line, הוא שיר נהדר בעיני, שבשנים אחרות היה יכול להיות להיט רדיו, בהיותו כה קליט עם פזמון עם "הוק" ובהרמוניה יפה. הטקסט שלו נפלא בעיני. מכיוון שהכל כל כך מחורבן, אם יש לך טענות, קח מספר וחכה בתור, שר רון סקסמית. מרירות שנונה ומחויכת. שווה לקרוא ולהאזין:
השיר Love Shines, מתוכו, הוא בעיני יהלום. אני חותם שבעוד כמה שנים תמצאו שלל ביצועי "קאבר" לשיר הזה. השיר הנפלא הזה פותח בשורה כל כך יפה: "בכל עיירה נידחת, מצוי חלומו של מישהו".
הנה הוא תחילה, "עירום", בהופעה, רק הוא והגיטרה, בתכנית הטלוויזיה Songwriters' Circle של BBC. האזינו וצפו בפראן הילי, מ-Travis וגרהם גולדמן מ-10cc, מתבוננים ומתפעלים בשקט:
והנה גרסת התקליט, בסרטון עם המילים הכל כך יפות. אני מציע להאזין ולעקוב אחר המילים:
את הפקת התקליט הזה ליווה סרט דוקומנטרי הנושא את שם השיר הזה (Ron Sexsmith – Love Shines). זהו סרט נהדר. מרתק, מרגש, מסעיר אפילו. אותי לפחות. אחד מסרטי המוזיקה הכי טובים שראיתי (וראיתי רבים). הוא מציג יפה מאוד את תהליך היצירה וגם מצייר את דמותו המוזרה, יש לומר, של סקסמית' (אני נזכר בסצינה שבה הוא מוזמן ע"י המעריץ, השחקן קייפר סת'רלנד אל ביתו, והוא מספר לו שאין לו טייפ רקורדר, וסת'רלנד משיב: נסדר לך טייפ רקורדר").
הנה הטריילר הקצר לסרט:
מהסרט לומדים שגם אמן קנדי שהוציא, עד אז, 10 תקליטים ומופיע באנגליה ובאירופה, יכול להיות חסר כל מבחינה כלכלית, תפרן אפילו, אם אינו נהנה מתמלוגי השמעות ברדיו ומכירת תקליטים.
יש אין ספור שירים יפים של סקסמית' שהייתי רוצה להשמיע. שיר אחד שהוכן עבורו וידיאו קליפ הוא השיר הנפלא Gold In Them Hills מהתקליט "Cobblestone Runway" משנת 2003. בשיר משתתף כריס מרטין מקולדפליי. איזה שיר יפה:
תקליט נפלא במיוחד ויוצא דופן הוא תקליטו "Destination Unknown" משנת 2005, בו יש למתופף של סקסמית', דון קר, קרדיט משותף. אע"פ שסקסמית' כתב את כל השירים, מדובר בתקליט דואט בן השניים שירים בהרמוניה קולית. תקליט נהדר בעיני. הנה מתוכו השיר Listen:
באשר לדימיון לפול מקרתני, הנה שיר שנשמע לי כמו פול מקרתני באחד מארבעת תקליטו הראשונים. השיק The Grim Trucker מתוך התקליט Time Being מ-2006. מה אתם אומרים?
אני אוהב את התקליט הזה. תקליט קטן עם שירים יפים. תענוג.
רון סקסמית הוא לא רק כותב נפלא, הוא פרשן ומבצע נהדר. הנה עיבוד שלו לשירו של אלביס קוסטלו Everyday I Write the Book וביצוע, יחד עם קוסטלו. ההקלטה היא מתכנית האירוח המוזיקלית (המצוינת) של קוסטלו Spectacle, ושם סיפר קוסטלו על כך שהוא לא אהב את השיר הזה, אע"פ שנעשה להיט, אבל בהופעה ביפן, כשרון סקסמית היה אמן החימום שלו, שאל אותו סקסמית האם הוא מבצע את השיר הזה בסט שלו ומשנענה בשלילה, ביקש רשות לבצע את השיר בהופעה שלו. הוא כמובן קיבל רשות וקוסטלו נדלק על הביצוע החדש, ולדבריו, סקסמית הציל את השיר הזה עבורו. איזה יופי. אל תחמיצו את הביצוע הזה:
ולסיום, הנה ביצוע חדש ל-Strawberry Blonde, עמו פתחתי את הפוסט, של הצמד הקנדי Whitehorse אותו גיליתי במהלך כתיבת הפוסט הזה. כמה יפה:
The Music Nudnik 