Calexico – תענוג ממדבריות אריזונה

Calexicoאני כל כך אוהב את Calexico!

באוגוסט 2009 הם הופיעו בתל אביב ואני הייתי בחו"ל והחמצתי ומאז, ההחמצה הזו רודפת אותי. כמה שמחתי לגלות כי ב-28 בפברואר וב-1 במרץ 2013 הם יופיעו שוב ב"בארבי" תל אביב. אני אהיה בשתי ההופעות. אם יהיו עוד, אדחף גם אליהן.

למה, אתם שואלים? הו דה פאק איז קאלקסיקו, אתם מקשים?

אז ככה. זו להקה עכשווית, פנטסטית, רלוונטית שעושה מוזיקה נהדרת, כיפית, איכותית ביותר. בנוסף לכך שהמוזיקה פשוט נהדרת, קלקסיקו הם חבורה מקסימה. בחורים אינטיליגנטים ומקסימים שכל כך אוהבים מוזיקה ותרבות ומעניין מאוד לשמוע מה שיש להם לומר.

המוזיקה של קלקסיקו היא של דרום מערב ארה"ב. זה לא קאנטרי, זה לא פולק. זה South-West. תחשבו על אמריקנה בניחוח מדבריות אריזונה, עם קקטוסים גדולים, על קאובויז מהסוג שיש לו שפם ולפעמים סומבררו. תחשבו על דיינר במערב בשנות השישים, על מערבוני ספגטי של סרג'יו ליאונה עם קלינט איסטווד ומוזיקה של Ennio Morricone, תחשבו גיטרות סלייד, על Lee Hazlewood ועל ננסי סינטרה, תחשבו על להקת Love. את הכל יש בקלקסיקו, ויותר. וזה נהדר.

Feast of Wire (2003)מאוד כדאי להכיר את המוזיקה ולהיות בהופעות האלה. מדובר בלהקה שבבסיסה Joey Burns שכותב, מנגן גיטרות ושר, John Convertino שכותב ומתופף ואליהם הצטרפו ומצטרפים מוזיקאים נוספים, כמו Paul Niehaus שהוא נגן פדל-סטיל נהדר. זו לא להקה של רוק גיטרות.

על הבמה מנגנים בפדל-סטיל של קאנטרי (זה כלי הפריטה שהוא על ארבע רגליים ומנוגן בישיבה, כשביד שמאל הנגן מעביר גליל מתכת על המיתרים), בחצוצרות בסגנון מריאצ'י מקסיקני, באקורדיאון ולעיתים גם בויברפון. נגינת התופים היא רובה ככולה עם מברשות, מה שלא מקובל ברוק ויותר מקובל בג'אז (בראיון שנערך עמם לאחרונה סיפרו כי הם מאזינים בעיקר לג'אז משנות החמישים. מה הפלא שאני כל כך מתחבר למוזיקה שלהם).

לקלקסיקו צליל וסגנון שלא ניתן לטעות בהם. תזהו אותם מקילומטר ואם זה לא ברור, זו מחמאה גדולה לקלקסיקו, במיוחד בעידן הנוכחי בו כולם נשמעים די דומה (מתי לאחרונה זיהיתם גיטריסט בלהקת רוק עכשווית לפי הצליל והסטייל שלו, כפי שזיהיתם את גילמור, פייג', קלפטון וכו'?)

Carried to Dust (2008)ברנס וקונבנטינו היו חברים בלהקה בשם Giant Sand, וקאלקסיקו התחילה כפרוייקט צדדי של ג'יאנט סנד. במחצית שנות התשעים כל החבורה הזו (כולל חברי ג'יאנט סנד) עברה לעיר טוסון באריזונה, הסמוכה לגבול מקסיקו ולא במקרה. ברנס וקונבנטינו נדלקו על המקום והמוזיקה של קלקסיקו היא במודע מוזיקה שמתחברת עם האזור והמורשת שלו, באתוס האמריקאי. ברנס וקונבנטינו מתרפקים על הדימויים של אמריקה של שנות החמישים והשישים באזור הזה ולצליל שמזוהה עם תרבות הבוקרים המסוימת הזאת ולמערבוני הספגטי האיטלקיים. בכל זאת, המוזיקה שלהם חדשה. זה לא רטרו.

Algiers (2012)קאלקסיקו הקליטו כבר 7 אלבומי אולפן ועוד שלל תקליטי Tour' ועוד שלל שיתופי פעולה ופרוייקטים והפיקו תקליטים, כתבו והפיקו גם לאחרים והותירו את הצליל שלהם, כמו טביעת אצבע.

הנה שלל קטעים מאפיינים של קלקסיקו. הקישורים של שמות התקליטים מובילים לחלוונות יו-טיוב להאזנה לתקליט במלואו, ככל שמצאתי. שווה!

לשם התחלה, הנה דוגמה המבטאת יפה את הסגנון, הקטע Ballad of Cable Hogue בוידאו קליפ מקסים מתקליטם השלישי משנת 2000 Hot Rail:

בחרתי את הקטע הזה כראשון בגלל הדימויים בוידאו קליפ: עיירת בוקרים, מדבריות של מערבונים, מכונית אמריקאית פתוחה משנות השישים ושיר שהוא בעל סטייל מובהק.

וכאן בביצוע מתוך הופעה בתכנית של ג'ולס הולנד בבי.בי.סי, עם ניקו קייס הנפלאה:

המוזיקה של קאלקסיקו לא מתמצאת בשירי בוקרים כאלה, בסגנון לי הייזלווד. הנה קטע טיפוסי, Quattro (World Drifts In) מתוך תקליטם הפנטסטי Feast of Wire מ-2003:

מתוך תקליטם Garden Ruin מ-2006, תקליט מצוין שהוא פחות דרום מערב, פחות מקסיקני מקודמיו, השיר הנהדר Bisbee Blue:

שיר נוסף שאהוב עלי מאוד מהתקליט הזה, Lucky Dime, עם אותה גיטרה נהדרת, אבל כמו רוב התקליט, פחות דרום מערב, פחות מריאצ'י:

ב-2008 הוציאו קלקסיקו תקליט נהדר נוסף Carried to Dust, שבו יש חזרה לצליל המקסיקני שכה אפיין אותם. הנה השיר הפותח את התקליט Victor Jara's Hands אשר נכתב על המוזיקאי והפעיל הפוליטי הצ'יליאני אשר נרצח ב-1973:

קלקסיקו באים לישראל עם תקליט חדש ומוצלח, Algiers אשר יצא בספטמבר 2012. זה תקליט עמוק ודי מלנכוליהקרוי ע"ש המקום בניו-אורלינס שבו הוקלט. הנה הקטע Para מתוכו:

והנה קטע הנושא מהתקליט הזה, שהוא קטע אינסטרומנטלי:

שיר נפלא מהתקליט הזה הוא Puerto וכאן הוא בביצוע אקוסטי של שלוש גיטרות, בהופעה של תכנית רדיו בפורטלנד אורגון באוקטובר 2012:

קלקסיקו השתתפו בכל מיני פרויקטים, שיתופי פעולה, כתבו מוזיקה לאחרים והפיקו תקליטים. הנה שיר נהדר שכתבו והפיקו עבור תקליט הקאמבק של ננסי סינטרה משנת 2004. זה ממש קלקסיקו עם זמרת. לטעמי, שיר נהדר שהיה ראוי להיות להיט רדיו. איזו מנגינה, איזה ליווי ספדל-סטיל והואמפ של חצוצרות המריאצ'י. קלקסיקו מחזירים את ננסי סינטרה לימי לי הייזלווד:

אז ב-28 בפברואר וב-1 למרץ 2013, קלקסיקו מופיעים בבארבי תל אביב. לרכישת כרטיסים. | לדף הפייסבוק של המופעים בישראל.