לי מורגן ועמית גולן: התרדמה, השכחה והזיכרון

החצוצרן לי מורגן היה כוכב הלהקה של ארט בלייקי ה-Jazz Messengers בשנים 1958-1961. הלהקה חרשה את העולם בהצלחה רבה. החלק הפחות יפה בסיפור הוא שארט בלייקי חשף את לי מורגן הצעיר להירואין וב-1961 לי מורגן עזב את הלהקה וחזר לבית הוריו בפילדלפיה, להתאושש. הוא בילה שם כשנתיים בהם כמעט ולא היה פעיל. אלה היו שנים מאוד טובות ל"הארד בופ", הסטייל שמורגן היה הסמל שלו, שנים אותן החמיץ. הוא חזר לניו יורק ב-1963 וחתם על חוזה חדש עם חברת התקליטים Blue Note. בשנת 1962 הוא הקליט תקליט בודד לחברת התקליטים Jazzland, סאב-לייבל כושל מסחרית של חברת התקליטים Riverside, של המפיק אורין קיפניוז (שגם היא פשטה רגל ב-1964). תקליט אחד ונשכח, שלא זכה להצלחה, לא אז וגם לא בשנים לאחר מכן, שנות השמונים והתשעים, בהן החל העולם להיזכר במוזיקה הזאת.

לא סתם אני מטריח אתכם קוראיי הספורים עם הסיפור הזה. בתקליט הזה יש קטע אחד, שאין יפה ממנו. בלדה בשלושה רבעים בשם A Waltz For Fran (וואלס לפראן). לפני שאמשיך לספר, ויש עוד מה לספר ועוד להאזין, חייבים להאזין לביצוע המקורי והמדהים הזה (לא רק לחובבי ג'אז מושבעים):

~

הקטע המופלא הזה שנותר סודי, כי התקליט לא נמכר, חזר וצץ לאחר הקלטתו בשני סשנים נוספים בהם השתתף לי מורגן. באותם סשנים הוא ניגן אותו בקצב מהיר ובארבעה רבעים ומשום מה, כל פעם קרא לו בשם אחר.

הנה הביצוע הפנטסטי משנת 1965, הראשון מבין השניים, מסשן של נגן האלטו ג'קי מקלין. הסשן נגנז ולא יצא לאור אלא לראשונה ב-1979, שבע שנים לאחר מותו של לי מורגן. התקליט נקרא "Consequence" הקטע קיבל את השם Slumber (תרדמה, או תנומה):

~

גרסה נוספת בארבעה רבעים הוקלטה ב-1967, הפעם בסשן של לי מורגן עצמו, סשן מודרני יותר מבחינת הסטייל, שלרוע מזלו של מורגן, גם הוא נגנז. הפעם קרוי הקטע Soft Touch. ב-1978 יצא התקליט לראשונה (ביפן) תחת השם  "The Procrastinator":

~

מה שעצוב בסיפור הזה ומצער הוא שההלחנה הנפלאה הזו נותרה בלתי מוכרת ובלתי מנוגנת. בדיקה במאגרי המידע העלתה שאין לקטע הזה ביצועים, הכוונה לביצועים מחודשים, מלבד אלה השלושה. נגני הג'אז בשנות השבעים ועד עצם היום הזה, לא מוצאים לנכון לבצע ולהקליט את הקטע הזה, בין אם בגרסתו הוואלסית ובין אם בגרסתו הקצבית, בארבעה רבעים. לא יאמן!

eddie_henderson___friends_play_the_music_of_amit_golanבחודש נובמבר 2010 ישבתי לסדרת פגישות הפקה עם חברי המנוח, המוזיקאי והמורה הדגול עמית גולן (1964-2010) והתכוננו להפקת הדיסק השני שלו. דיברתי עם עמית על הקטעים האלה וכאלה, הנפלאים והנשכחים שאיש לא נוגע בהם והחלטנו שבדיסק שלו נקליט אחד או שניים מהם. ידענו כבר שיש לנו את אדי הנדרסון לסשן והמחשבה על חצוצרן כל כך טוב שינגן עם עמית קטע מופלא של לי מורגן, הדליקה אותנו.

עמית התלהב אבל קצת חשש לגעת בבלדה היפה הזאת בגרסת הוואלס. אז בחרנו בלדה אחרת, יפה ונשכחת של לי מורגן, ובקשר לקטע נושא הרשומה שלי, עמית נטל על עצמו לכתוב עיבוד חדש לגרסה הקרויה Slumber (תרדמה) ששמעתם לעיל.
עמית היקר נפטר ב-3/12/10 ולא הספיק לכתוב את העיבוד. חצי שנה לאחר פטירתו הפקתי את הקלטת הדיסק שלו, עם גרסה לאותה בלדה אחרת שהוא בחר, ששמה Carolyn. עמית הספיק להוציא את העיבוד המקורי ולהעלותו על דפי תווים. הקלטנו אותה לזכרו.

הנה היא כאן להאזנה, לזכרו, מתוך הדיסק שהפקתי: Eddie Henderson & Friends Play the Music of Amit Golan. אני שומע את האהבה בנגינה. מנגנים כאן: אדי הנדרסון המדהים בחצצורה, ג'ק גלוטמן בפסנתר, יונתן וולצ'וק בטרומבון, אסף יוריה בטנור סקסופון, גלעד אברו בבס ושי זלמן בתופים. קריאות ההתפעלות והעונג הן של שי זלמן החמוד:

~

האם יש הרבה דברים יותר יפים מהמוזיקה הזאת? אני לא מכיר. אני מאזין לחברים של עמית מנגנים את קרולין, כבר אלפיים פעם, ותמיד יש לי דמעות בעיניים. לי מורגן ועמית גולן, גיבורי תרבות שלי. לזכרם!

5 תגובות על “לי מורגן ועמית גולן: התרדמה, השכחה והזיכרון

  1. Ronen Koehler הגיב:

    מקסים! מתגעגעים לעמית

  2. בנצי גורן הגיב:

    יופי של כתבה נעם.
    Take Twelve היה הדיסק הראשון של לי מורגן שקניתי. באתי יום אחד לקורוס המיתולוגית בסנטר והתחלתי לנבור במדפי הדיסקים, לקרוא מאחור על כל דיסק מתי הוקלט ומי ניגן עם מי. החזקתי ביד את Take Twelve ולאחר עיון קצר כשבאתי להחזיר אותו למדף, שמעתי קול מאחורי.
    "תשמע בחור צעיר" הוא אמר," אם אין לך את הדיסק הזה, תקנה אותו עכשיו".
    הסתובבתי לראות מי האיש החביב הזה שממליץ והוא חזר ואמר: "תשמע לי ולא תצטער".
    עד היום אני חייב לו תודה גדולה על ההמלצה על הדיסק הזה ועל ההכרות שלי עם לי מורגן בכלל.
    האיש היקר הזה היה לא אחר מאשר פטר תובל, האקורדיוניסט של להקת התרנגולים. אח"כ פגשתי אותו עוד כמה פעמים בקורוס והייתה לי הזדמנות להודות לו שוב על ההמלצה ההיא. מאותה רכישה, המחלקה של לי מורגן על המדפים רק הלכה ותפחה וטוב שכך.אחריהם באו מקלין, מובלי, שורטר וכל גיבורי BN האחרים.
    הכל בזכות פטר.

  3. Asaf הגיב:

    נעם, יופי של בלוג. בחירות יפות מאוד ואנקדוטות מעניינות. כמו גם התגובה מעל – גם לי היה זה הדיסק הראשון שלי לי מורגן ואולי אף דיסק הבופ הראשון שרכשתי. באוזן. בהמלצתך אם איני טועה. רק לא מזמן מצאתי את גרסת הויניל בשוק תקליטים בלוס אנג'לס – עותק מרופט ב 3 $ ולא היה מאושר ממני. ההקלטה הזו היא הרבה יותר מהקטע המושלם הנ"ל וסולו הפסנתר הלירי של בארי הריס. גם הקטעים האחרים מיוחדים בנוף ההארד בופ מבחינה קצבית ו'מולחנים' יותר מהרבה הקלטות מקבילות מהתקופה.
    תודה

  4. דורון הגיב:

    אצלי זו כנראה ההקלטה האחרונה של לי מורגן שזכיתי להכיר ולרכוש. או בעצם לפני אחרונה (האטמוספירה של דיזי היתה האחרונה). אחרי שהכרתי כבר את מורגן די לעומק היה מאד מהנה לגלות הקלטה שלא הכרתי.

  5. שי הגיב:

    קטע מקסים. מוזיקה כתפתית

אשמח לכל תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s