מי שאוהב את ה-Doors ולא ראה את ההוצאה מחודשת ב-HD של ההופעה ב-Holywood Bowl מ-1968, צפויה לו חוויה מסעירה ממש.

אני ראיתי את ה-Blu-ray הזה, לראשונה, אתמול בלילה וכל כך התרגשתי, כל כך נהניתי.

מדובר בפלא! הופעה שלמה, מצולמת בצבע, באיכות טובה מאוד עם פס קול שנשמע מעולה וההופעה עצמה, מצוינת.

גם אם ראיתם כל השנים שלל קטעי וידאו של הלהקה הזו ואתם אומרים: "נו, טוב", תנו לי לתפוס אתכם בחולצה ולהגיד לכם: תקשיבו, את ה-Doors ככה, עוד לא ראיתם. אני מתחייב!

אני זוכר את הוידיאו של ההופעה הזו. הוא יצא בסוף שנות השמונים, היו שם 5 שירים, חלקם, לא במלואם עם איכות תמונה כמקובל בהקלטות וידיאו משנות השישים. לא מצאתי בזה עניין רב. אני לא חובב של קטעי וידאו ישנים של להקות, עם סאונד גרוע או עם פלייבק. כשיצאה ההוצאה מחודשת בשנה שעברה, היא לא משכה את תשומת לבי. נתקלתי בה לאחרונה, במקרה. וואאו!

מדובר ב-Doors בתקופה הכי טובה שלהם, רק שנה לאחר אלבומם הראשון, חודש לפני יציאת אלבומם השלישי, בלשבים הראשונים מאוד של ההתדרדרות של מוריסון לסמים ואלכוהול, שתביא למותו שלוש שנים לאחר מכן. הנה הם מופיעים, בלי משטרה ושערורויות, מוזיקה נטו, עם סאונד מעולה, סטראו, סראונד וג'ים מוריסון… איזו הופעה מרגשת. כמו מסע בזמן.

ההופעה צולמה ע"י פול פררה, חבר של ג'ים מוריסון, ב-16 מ"מ והוקלטה ע"י חברת התקליטים של הלהקה לשימוש עתידי לאלבום הופעה חיה.

בעריכת הסרט עשו פלאים וקוששו ממעט חומר הגלם רצף ויזואלי יפה ואמין, שמייצר סרט הופעה מענג ביותר, בפורמט 16:9 HD, אף שלא בסטנדרטים של היום, עם מעט מדי צילומי קהל וסביבה, אבל מה זה משנה.

זו הופעה מצוינת שכיף לצפות בה ולהאזין לה מתחילתה ועד סופה, בלי להתפשר על כלום. לא על צליל ולא על תמונה ולא על איכות הביצועים.

מתוך שלל הגרסאות שביו-טיוב, אשר רובן לא נראות טוב, הנה כמה קטעים מהגרסה החדשה (זה לא נראה כמו מ-Blu-ray או מקובץ Full HD בסטרימר, אבל זה מה יש וזה בכל זאת נראה ונשמע מצוין).

הנה הקטע הפותח של המופע, When the Music's Over:

ובהמשך, כמה שירים ברצף שבסיומו השיר Spanish Caravan, במלואו, שיר שמעולם לא נשמע או נצפה בהופעה חיה:

והנה Light My Fire:

זו הופעה שלמה ונהדרת, שעה ו-11 דקות (היו שתי הופעות חימום) והסיפור מאחורי השחזור של הסרט הזה, מרתק והוא מתועד בסרט שמצורף להוצאה המחודשת.

השחזור של סרט ההופעה הוא ממש נס מכיוון שבכמה מהשירים, קולו של ג'ים מוריסון לא נשמע, עקב תקלה בהקלטה או שהוא מופרע ע"י עיוותים עקב רעשי מגעים וצריך היה להשלים את החסר. זו הסיבה שגרסאות קודמות הן כה קצרות ומקוטעות. התוצאה לא פחות ממדהימה. השחזור הזה וההוצאה המחודשת הזו ראויים לפרס.

בסרט הדוקומנטרי המצורף להוצאה הזו, שלושת חברי הלהקה החיים (לצערנו, ריי מנזרק המקסים נפטר במאי 2013 מסרטן) מספרים ומתרגשים ויש הדגמות באולפן מעבודת השחזור שעשה ברוס בוטניק. תענוג.

הנה ביצוע שעומד בבסיס השחזור, Hello I Love You, שיר ששוחזר במעשה אומנות מתוך הקלטה בלתי אפשרית שבה קולו של מוריסון בקושי:

עם כל הכבוד ליו-טיוב, זה לא הפורמט האולטימטיבי. שימו יד על ה-Full HD, תצפו על מסך הטלוויזיה ותאזינו באמצעות מערכת הסטראו או הקולנוע הביתי.