Midlake – Antiphon: ואז הם נותרו ארבעה

Antiphonסיפור על להקת פרוגרסיב רוק שהזמר וכותב השירים עוזב אותה במפתיע אבל היא ממשיכה בלעדיו ומוציאה תקליט פצצה. נשמע מוכר, לא?

דבר דומה קרה לג'נסיס ב-1975. הזמר הכריזמטי פיטר גבריאל פרש. הזמן חלף, הקהל המתין בעצבנות לראות מה יהיה ואז יצא Trick of the Tail הנפלא כשפיל קולינס קופץ מעמדת המתופף למיקרופון. נס!

זה קרה השנה ללהקה אהובה עלי במיוחד. ל-Midlake מטקסס, עליה כתבתי בהתלהבות ואהבה, לפני שנה, בפוסט "Midlake – מטקסס לקנטרברי".

מסתבר ש-Tim Smith, הזמר וכותב מרבית השירים, פרש בסוף 2012 מסיבות דומות לאלה שהניעו את גבריאל לפרוש: עקב מחלוקות אמנותיות וחוסר יכולת ליצור ביחד עם הלהקה. זה קרה לאחר שנה או יותר של ניסיונות להקליט ותחושה שזה לא הולך לשום מקום.

חבריו שנותרו מאחור, החליטו לא להשתמש בחומרים שנוצרו עד אותו שלב, אלא להתחיל הכל מהתחלה. הגיטריסט אריק פולידו תפס את עמדת הזמר והפרישה נותרה בסוד עד לאוגוסט שנה זו, אז הודיעה הלהקה על התקליט החדש שיצא בסתיו ובאותה הזדמנות, על פרישת טים סמית'.

בשבוע הבא (5/11/13) יצא התקליט החדש שלה, Antiphon.

טים סמית במידלייק, זה יותר מפיטר גבריאל בג'נסיס. הוא לא היה רק הקול של מידלייק. הוא היה מידלייק: הוא כתב את השירים והוא התווה את הדרך. בכל הראיונות, רק הוא דיבר ובכל הביקורות, רק הוא צוטט. העובדה שהלהקה הסתדרה בלעדיו והוציאה את אנטיפון, המוצלח, היא פלא.

התקליט זלג לרשת וזכיתי להאזין לו. איזה תקליט נהדר! לא סתם נהדר, אלא תקליט שעושה כברת דרך נוספת וגדולה אל הרוק המתקדם.

זה תקליט שהוא ממש פרוגרסיב, אבל הוא נשמע חדש מהתנור. לא רטרו. עם הרבה מהטוב שבפרוגרסיב המלודי של שנות השבעים ובלי השעמום של הניו-פרוגרסיב של שנות התשעים והאלפיים.

אם אתם אוהבי פרוגרסיב (מתנצל בנות, זו מוזיקה שבעיקר בנים אוהבים), לא מסתפקים בנוסטלגיה ורוצים משהו חדש ומשובח, זה תקליט עבורכם.

זה פרוגרסיב כמו שג'נסיס היו. כמו ש-Camel היו. מלודי, שכיף לשיר אותו יחד עם התקליט. לא אוונגארד, לא ג'אז רוק. פרוג לאנשים כמוני, שאוהבים את המוזיקה שלהם יפה ומלודית. תנו לי מנגינה ואל תחפרו לי יותר מדי בראש עם אוונגארד או רעש. בשונה מתקליטי הפרוגרסיב של שנות השבעים, אין בו קטעי סולו ארוכים, אלא מעברים, אבל סגנון הנגינה והצליל, מדברים פרוגרסיב.

תקליט באורך הנכון, 44 דקות בלבד, וכל הקטעים מוצלחים. כמה יותר וכמה פחות (4 הקטעים הראשונים ו-3 האחרונים, מצוינים). תקליט מלודי, עם הרמוניות קוליות, תיפוף שהוא לא רק קצב, כמו בפרוגרסיב ונגינת קלידים עשירה שמאז הפרוגרסיב כבר כמעט ולא שומעים. ללקק את האצבעות (אני מלקק את האצבעות שלי, אתם תחליטו בקשר לאצבעותיכם).

אני מזמין אתכם להאזין לתקליט בשלמותו, באיכות מעולה ולפני כולם. חברו למערכת או שימו אזניות על הראש  וקדימה:

אני ממליץ להציץ בפוסט הקודם על הלהקה הזו, ועל התקליט The Courage Of Others.

אני מקווה שתיהנו. אשמח לקרוא מה יש לכם לומר.

10 תגובות על “Midlake – Antiphon: ואז הם נותרו ארבעה

  1. zekftp הגיב:

    פוסט מעולה נועם ותודה על הפניית ה"זרקור" לאלבום החדש והמעולה של מידלייק. לא מסכים שזה פרוגרסיב כמו ג'נסיס וקאמל אבל זה מתכוונן לשם 🙂 בכל מקרה מאד אהבתי למרות שחסר לי קולו של הזמר הקודם. יחד עם זאת בלעדיו זו כבר להקה אחרת עם כיוון אחר ולמזלנו יצא להם אחלה "תבשיל" 🙂

    • תודה זאבי. זה נכון שזה לא פרוגרסיב כמו ג'נסיס וכמו קאמל, כי אין קטעי סולו ארוכים ומפותחים כמו בתקליטי השנים ההן. מהבחינה הזו, זה תקליט בן זמנו וכיום הרבה פחות מקובל קטעי סולו אינסטרומנטליים ארוכים ברוק, אבל זה בכל זאת פרוגרסיב. הקול של טים סמית' הוא אבדה.

  2. בנצי גורן הגיב:

    תודה נעם. עשית לי הבוקר.

  3. flyingoat הגיב:

    תודה על העדכון. נשמע מעניין.

  4. מתן הגיב:

    דווקא בגלל שאהבתי אותם בגרסה עם סמית' (בעיקר את The Trials of Van Occupanther) , יהיה מעניין לשמוע אותם בלעדיו. תודה!

  5. izzy הגיב:

    כמעריץ מושבע מאז 2008
    אני בשיר החמישי כרגע והם הרסו אותי לגמרי
    הכיוון שונה לגמרי אבל הכל צועק מידלייק!
    Antiphon. מצויין, Provider מעולה (חוץ מהקטע הפסיכדלי) , It's Going Down נדיר ביופיו
    ממשיך לשמוע…

  6. בן אהרוני הגיב:

    בזכותך הכרתי את 2 האלבומים הקודמים(והנהדרים) של מידלייק, וזה החדש הוא הפתעה מרנינה לגמרי. אני יכול להבין למה אתה משייך אותו ל'פרוגרסיב', הצליל באמת מזכיר קצת הרכבי פרוג מה -70.
    יופי של מוסיקה.

  7. דוד פייביש הגיב:

    הפוסט טוב, אבל הלבום מבאס. השירים לא מספיק טובים ואין את הקסם הזה כמו בקודמים ששאב אותך מהצליל הראשון. והקול שלו גם. מאכזב, נחכה לאלבום הסולו של סמית'.

  8. http://www.magnetmagazine.com/2013/11/25/midlake-trials-and-reconfigurations/ הנה ראיון מקיף שהתפרסם היום (25/11/13) בו מתארים אריק פולידו וטים סמית' את התהליך שהביא לפרישת סמית', לאחר המחלוקות האמנוותיות והולדת התקליט הזה. אני ממתין לתקליט הסולו של סמית'. ראיון מעניין.

אשמח לכל תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s