כשיצא הדיסק "זרעי קיץ" של מאיר אריאל, אי שם ב-1993, התאהבתי בו מיד. לטעמי, מטובי התקליטים המקומיים של שנות התשעים, ועדיין נותר די סודי. רוב הקהל מכיר מתוכו את שיר הנושא בלבד, אבל את התקליט עצמו, בשלמותו, על שלל שיריו, לא. הוא לא נכנס לקאנון. נשכח כלא היה.
זה תקליט טוב במיוחד של מאיר אריאל. הפיק אותו מוזיקאלית, שלום חנוך, ששותף לשניים מהלחנים. שירים נהדרים, הפקה נהדרת ומאיר אריאל נשמע מצוין. השיר "מים מתוקים" הנפלא, הוא מהתקליט הזה וכן "לא תתפוס אותי", "סתם אחד" ועוד.
השיר האהוב עלי ביותר בתקליט הוא "דומם עם זוג נאהבים". שיר נפלא עם טקסט מקסים שרק מאיר אריאל יכול היה לכתוב. בבקשה לקרוא, מוטב להאזין במקביל, יש חלון יו-טיוב למטה (פלייבק על גרסת הדיסק, מתוך "זהו זה"). קודם להאזין ונדבר אחר כך:
צרור של ציפורנים שחורות באגרטל
ובקבוק של יין, חתיכת גבינה
עוד רגע ואתם רואים את גבריאל
ציירת מפריז כה עדינה.
~
היה לנו רומן בקיץ שעבר
בעברית בצרפתית עם תרגום הגוף
היה לה מודליאני אורגינל של צואר
ושיער של רנואר אדום אסוף.
~
כשהיתה מתמלאת עד לאין הכילה
אז פיה היה באזני מפכה
צלילים מתוקים לא הבנתי מילה
אך הייתי צוחק ודומם מבכה
~
פלח של מלון, אגס, שני תפוחים
אור כה צנוע בחשכת הצריף
חזרנו מהחוף חמים ומלוחים
וזמר מהרדיו אותנו הטריף:
~
"היא היתה כה יפה"
שר הרדיו הער –
שהאיר את גופה
הלבן הסוער.
~
פסל של מלחין, פינה של שולחן
אור הרדיו רושם: בקבוק, אגרטל
מלבושים זרוקים על הכסא המסוגנן
של ואן גוך, גבריאל, גבריאל…
~
לא היה לה חזה
ולי לא עמד
רק מילמולים באנגלית
נבר מינד, נבר מינד
לא היה לה איכפת
אולי הייתי נחמד
אז שימשנו מודלים
לשיר אחד
~
זמר אהבה שכאילו ידע
שאנחנו שומעים ועלינו זימר
איך שהתחלנו באקראי להיוודע
ואיך שזה ודאי ייגמר…
~
"היא היתה כה יפה"
שר הרדיו הער
שהאיר את גופה החלק הסוער
~
"היא היתה כה יפה"
שר הרדיו הער
ויותר מזה לא רוצה
לא זוכר.
איזו שירה, איזה מילים: "היה לה מודליאני אורגינל של צוואר", "לא היה לה חזה, ולי לא עמד, רק מלמולים באנגלית, נבר מיינד, נבר מיינד". מקסים. כל כך ציורי. פנטזיה על אהבת קיץ, בתוך ציור ומוזיקה צרפתיים, עם צבע, עם ריח, עם מה לא. לטעמי, שיר קסום. איני מבין איך נותר לו בפינה, נשכח.
השיר הזה מיוחד גם כי הוא שיר שמספר על שיר, מסוים, אחר: כשהם חזרו מהים, חמים ומלוחים, זמר מהרדיו אותם הטריף: השיר / זמר הוא Elle etait si jolie (היא הייתה כה יפה) הנפלא של אלן ברייה. "… זמר אהבה, שכאילו ידע, שאנחנו שומעים ועלינו זימר… אז שימשנו מודלים לשיר אחד".
"היא הייתה כה יפה" של אלן ברייה, שיר נהדר, שהתמודד באירויזיון של 1963 והגיע רק למקום החמישי. שיר נפלא ומאוד לא נשכח. פרט טריוויה: בתחרות הוא הושר שמיני בתור, מיד לאחר נציגת שוויץ, אסתר עופרים.
ויש סיפור קטן ומיוחד בקשר לשיר הזה, שנכון ליום כתיבת שורות אלה, לאחר חיפוש גוגל, כנראה שלא מתועד בשום מקום. שמעתי אותו או גיליתי אותו בעצמי לפני שנים רבות, איני מצליח לזכור ואיני יודע להצביע על מקור, ולכן, רשמית, הוא בגדר אגדה אורבנית: כשפורסם Elle etait si jolie, התגוררה נעמי שמר המנוחה בפאריס והיא כתבה נוסח עברי לשיר. לא תרגום מילולי, אלא נוסח עברי חופשי. הצליח לה והטקסט היה כה יפה, אולי יפה מדי לדעתה בכדי להיות נוסח עברי לשיר של מישהו אחר, אז היא הלחינה אותו לשיר חדש. סיפור דומה לסיפור של "לו יהי", שנכתב תחילה כנוסח עברי ל- Let it Be של פול מקרטני מהתקליט האחרון של הביטלס, אבל היה שווה לחן מקורי והשאר היסטוריה.
השיר הנפלא שיצא הוא "העיר באפור". שיר על פאריז, המופנה כנראה לבתה של נעמי שמר, כשהשתיים חיו יחדיו בפאריס, באותן שנים ממש. היא שלחה אותו לבני אמדורסקי עבור "שלישיית גשר הירקון". (אם זכרוני מהילדות המוקדמת אינו מטעני, השיר הופיע כצד ב' של התקליטון "ירושלים של זהב" בביצוע שולי נתן. נודניק, אמרתי):
אם תנסו לשיר את המילים של "העיר באפור", על המנגינה של Elle etait si jolie, תיווכחו איך זה יושב בול.
במיוחד עבורכם קוראיי ומאזיני הספורים, הכנתי והעליתי לרשת גרסת קריוקי מיוחדת, עם מילות "העיר באפור" מסונכרנות על המנגינה של Elle etait si jolie, כדי לשיר, להיווכח ולהנות. במהלך הכנת הסרטון, שרתי את זה המון פעמים. זה כיף! אתם מוזמנים.
לסיום, הנה מאיר אריאל שר (פלייבק על גרסת הדיסק, מתוך "זהו זה") את "מים מתוקים". עוד שיר אהבה נפלא מהתקליט "זרעי קיץ", עם טקסט שווה במיוחד ומנגינה פשוטה ומופלאה. כמה שאני אוהב.
לפני הרבה שנים, מעט אחרי שהשתחררתי מהצבא, נתקלתי בשיר הזה, Olhos nos olhos (עין תחת עין) וכל כך התאהבתי בו, אז למדתי את המילים בפורטוגזית בעל-פה, אפילו שלא הבנתי מילה, ושרתי אותו לעצמי על הפסנתר: קוונדו וסה מי דה שו, מאו בם. כמו אלי יצפאן מדבר צרפתית, אבל לא מצחיק.
איזה שיר!
"כשעזבת אותי יקירתי, אחלת לי כל טוב והרבה אושר, רציתי למות מקנאה, יצאתי מדעתי… אם תצטרכי אותי פעם, את מוזמנת, נראה אם תחזיקי מעמד כשתראי אותי כל כך מאושר. עין תחת עין, אני רוצה לראות מה תעשי…"
את השיר הנוגה כתב שיקו בוארקה Chico Buarque לאלבומו Meus Caros Amigos משנת 1976 ומאז זכה לעוד כמה ביצועים. אני מזמין אתכם להאזין לשני הביצועים האהובים עלי ביותר. תחילה, הביצוע המקורי של שיקו:
הביצוע הנוסף, שהוא האהוב עלי ביותר, הוא ביצוע של אחותו של שיקו בוארקה, Miucha, (אמה של בבל ג'ילברטו, אשתו של ג'ואאו ג'ילברטו) שהוקלט ב-1977, שנה לאחר הביצוע המקורי, מתקליט שלה עם אנטוניו קארלוס ג'ובים שמלווה אותה בפסנתר (שיקו בוארקה מתארח בתקליט). ביצוע פחות מוכר, אבל יפפפפפהההההה:
נראה לי שהשיר ישמע מצוין בתרגום לעברית, הרי הפריזינג של פורטוגזית יושב טוב על עברית. קדימה…
הנה מילות השיר בתרגום לאנגלית:
Olhos nos olhos (Eye to eye)
When you left me, my dear,
You told me to be happy and well.
I wanted to die of envy, almost went crazy,
But afterward, as usual, I took heed.
If you want to see me again,
You're going to see me remade, it's true.
Eye to eye,
I want to see what you will do,
When you realize that without you I am doing so well.
I'm looking younger,
and catch myself singing for no reason at all.
So much has happened,
So many men have loved me
More fully and much better than you.
If by chance you need me one day,
You're always welcome, come over.
Eye to eye.
I want to see what you will say,
How you will bear it to see me so happy.
מאז הופעת הקומפקט דיסק ועד לגסיסתו בימינו, לא נותרו הרבה אוצרות גנוזים, כאלה שעוד לא גילו אותם. כמובן שכל אוצר גנוז שנתגלה וזכה להכרה וכבוד מאוחרים, או לשליפה מתהום הנשייה, ע"י מגזין, מבקר, או שדר רדיו, עדיין נותר כסוד בפני רבים אחרים. אבל יש בכל זאת עוד כמה תקליטים שעוד לא גילו אותם. אין עליהם מאמר ביקורת משבח, ציון ברשימה מכובדת, אתרי המוזיקה עדיין לא איבחנו אותם כיצירות מופת ובכל זאת הם כאלה. אחד מאלה הוא תקליט נשכח של ארט גרפונקל (יוצא סיימון וגרפונקל) משנת 1978 אשר נעלם מהעין ונשכח. הוא לא זכה להוצאה מחודשת. הוא קיים בגרסת קומפקט דיסק "פושטית" (Nice Price), משנת 1990 וכשמעט העותקים אזלו, והדיסק לא היה זמין בשוק אפילו לא להורדה, יצא הדיסק שוב בשנת 2008, באותה גרסה מוזלת משנת 1990, ללא דיגיטל רימסטר, ללא קטעי בונוס, ללא חוברת. כלום. ניתן למצוא אותו באמזון ב-6.99 דולר. אתר המוזיקה AMG העניק לו 3 כוכבים בלבד, כאילו היה תקליט שגרתי ובינוני. זו טעות!
את מרביתה של שנת 1977 בילה ארט גרפונקל בלוס אנג'לס בהקלטת האלבום משירי ג'ימי ווב, שהוא כותב שירים ידוע ומוכשר ובקטלוג שלו לא מעט להיטים גדולים כמו Highwayman, Up, Up and Away ו- By the Time I get to Phoenix , שהוא השיר השלישי הכי מבוצע בעולם, בין השנים 1940-1990, ועוד. ג'ימי ווב הוא מין ברט בכרך קטן. הוא סיפק להיטים לגלן קמבל ולעוד כמה כוכבי קאנטרי וזמרי אמצע הדרך, שירים שפרצו דרך ברדיו האמריקאי בתדרי AM, אותן התחנות שהגיעו לכל פינה ואוזן באמריקה. גרפונקל, היה מעריץ ותיק של ווב. ווב כתב עבורו את הלהיט של תקליטו הראשון, זה שבא מיד לאחר פירוק הצמד: All I Know. גרפונקל, שהפיק את התקליט החדש בעצמו, הזמין מווב שירים חדשים ובחר לאלבום מהקטלוג של ווב, דווקא שירים של ווב שאף לא אחד מהם היה מוכר לקהל הרחב ובוודאי שאף אחד מהם לא היה להיט. הוא נמנע מהלהיטים לטובת עומק.
סיפורו של התקליט Watermark הוא מיוחד ויוצא דופן בהיסטוריה של שוק התקליטים בארה"ב. התקליט יצא באוקטובר 1977 עם הסינגל Crying in My Sleep, אבל לא זכה להצלחה המצופה אצל עורכי תכניות הרדיו. חברת התקליטים קלומביה "משכה" את התקליט בחזרה וניסתה להציל את הפרוייקט ע"י גיוס תגבורת: פול סיימון וג'יימס טיילור והמפיק המהולל פיל רמון, שיקליטו עם ארט גרפונקל סינגל אלטרנטיבי שיציל את התקליט מכישלון, גרסה ללהיטו של סם קוק משנות השישים What a) Wonderful World). השיר יצא כסינגל וצורף לאלבום, שיצא מחדש בינואר 1978 (אף שהלהיט אינו קשור לג'ימי ווב ולקונספט של האלבום). הסינגל הצליח מאוד. האלבום, פחות, אף שזכה ב"תקליט זהב" במרץ 1978. האלבום קיבל ביקורת טובה במגזין Rolling Stone, אבל מהר מאוד נשכח. בזכות הלהיט What a) Wonderful World), שמאז הפך לקלאסיקה, יצא התקליט בהדפסה מקומית ואני, אז בכיתה ט', קניתי אותו ומאז, ובמשך כל השנים, הוא נמנה על התקליטים האהובים עלי ביותר.
מתי שהוא בשנות התשעים הגיע ארט גרפונקל לישראל להופיע בערב התרמה למלחמה באיידס במשכן לאמנויות הבמה (האופרה) בתל אביב. כמובן שהייתי בהופעה ולאחריה "תפסתי" אותו והוא חתם לי על עטיפת הדיסק האהוב.
מעולם לא פגשתי מישהו שיש לו את התקליט הזה. כשיצא סרט הקולנוע "נאמנות גבוהה", על פי ספרו הנפלא של ניק הורנבי, המספר את סיפורו של רוב גורדון, משוגע כמוני, נודניק מוזיקה כמוני, התלהבתי כשראיתי את התקליט בסרט, פעמיים, פעם אחת כשרוב ולורה הולכים ברחוב והיא מחזיקה את התקליט ופעם שניה, שעון ליד הכורסא של הגיבור, כשהוא נושא את המונולוג שחותם את הסרט. ידעתי שלא סתם התקליט הזה שם. מישהו, כמוני, יודע את הסוד והוא בחר דווקא בו. לא רק אני משוגע פה ויש עוד כמה אנשים בעולם שמחשיבים את האוצר הסודי הזה.
זה אלבום נהדר. לטעמי, האלבום הטוב ביותר שהקליט ארק גרפונקל בכל הקריירה שלו, מחוץ לצמד סיימון וגרפונקל, והוא מצוין בכל קנה מידה, לא רק בהשוואה לאלבומי גרפונקל האחרים. פנינה של ממש. היום, ממרום שנותיי ואחרי האזנה לאלפי תקליטים ועל רקע היכרות טובה מאוד עם מאות רבות של תקליטים, אני מעז לומר: זה תקליט למבינים, לאניני טעם. אה אה אה.. כן, ותסלחו לי אם זה נשמע ממתנשא.
חייבים להאזין, ובסבלנות, כי זה לא אלבום עם להיטי רדיו מוכרים, (מלבד What a Wonderful World). אבל זה אלבום נהדר, קטן, מקסים, עם שירים הכתובים ביד אמן, עם טקסטים שרוצים להקשיב להם שוב ושוב, מופק נהדר עם עיבודים נפלאים ונגינה נפלאה. יותר מכל יש כאן את השירה של ארט גרפונקל, עם קולו האוורירי והמיוחד וכאן היא לטעמי בשיאה, אף שבהיבט הצנוע, האינטימי, עם שירה "קטנה", ללא התפרצות גועשת כמו שירת הסולו של גרפונקל, המופתית לכשעצמה, בשיר Bridge Over Troubled Water
לחובבי הג'אז אספר שהתקליט הזה הוא ההקלטה האחרונה של נגן האלטו סקסופון פול דזמונד (Take Five), אשר נפטר שבועות לאחר ההקלטה.
האמת שלהאזין לשירים באמצעות חלנות יו-טיוב, זה לא זה. התקליט הזה טוב בהרבה מאשר סכום חלקיו. המכלול שבו יש בו ערך מיוחד. לך תסביר את זה למי שגדל בעידן שאחרי עידן האלבום. זה כל מה שביכלתי להציע לכם קוראיי הספורים. זה מה יש. אשמח להזמין אתכם לסלון שלי ולהשמיע לכם, אבל זה לא ריאלי. אני מזמין אתכם להאזין לתקליט והשירים מובאים לפי סדר האלבום, על שני צדדיו. כשהיה לי מה להגיד כתבתי כמה מילים על השירים.
את הצד הראשון פתח הסינגל המקורי, זה העצוב, שלא התקבל טוב ע"י תחנות הרדיו ואת הצד השני, הסינגל המצליח, אך הפחות רלוואנטי, בהשתתפות פול סיימון וג'יימס טיילור, שהוסף לאלבום, על מנת להציל אותו מבחינה מסחרית.
צד א'
1. Art Garfunkel – Crying in My Sleep
השיר הפותח הוא שיר נפלא לטעמי שנכתב במיוחד לתקליט. שיר כאב:
2. Art Garfunkel – Marionette
השיר השני בתקליט הוא שיר אהבה קצבי ויפה, אבל ספק אם הוא בחירה נבונה כמס' 2 באלבום. יש באלבום הזה שירים טובים ממנו בהרבה אשר היו מתאימים לאחוז במאזין ולגרום לו לרצות להמשיך ולהאזין.
3. Art Garfunkel – Shine it on Me
שיר קטן, צנוע ונפלא. טיפוסי לאלבום הזה, לא שיר רדיו, בלי "הוק", לא קליט, אבל המאמץ כדאי. המילים יפות כל כך. שיר עידוד. דיוויד קרוסבי שר כאן קולות רקע. כל כך יפה השיר הזה.
4. Art Garfunkel – Watermark
שיר הנושא הוא שיר מעולה ממש. יצירת מופת קטנה. לחן פנטסטי למילים פנסטסיות גם כן. השיר נכתב במקור עבור השחקן / זמר האירי ריצ'אר האריס והוא מופיע בתקליטו The Yard Went on Forever משנת 1968. הביצוע הטוב יותר לטעמי הוא של גרפונקל. שיר נפלא!
הנה המילים היפות כדי שלא תחמיצו:
How delicate the tracery of her fine lines
Like the moonlight lacetops of the evening pines
Like a song half heard through a closed door
Like an old book when you cannot read the writing anymore
How innocent her visage as my child lover lies
Pressed against the rainswept windy windows of my eyes
Like an antique etching glass design
That somehow turned out wrong
I keep looking through old varnish
At my late lover's body
Caught on ancient canvas
And decaying…disappearing
Even as I sing this song
How secretly and silently my sorrow disappears
You can't see it with your eyes or hear it with your ears
It's like a Watermark that's never there and never really gone
I keep looking through old varnish
At my late lover's body
Caught on ancient canvas
And decaying…disappearing
Even as I sing this song
Even as I sing this song
Even as I sing this song
5. Art Garfunkel – Saturday Suite
"בואי נלבש את חליפת השבת ונעוף לנו, נמצא לנו בית קפה קטן, שאליו באים אנשי הרחוב לשחק, ונניח ליין ולשמש להעיף לנו את הראש… מתאים לי שבת היום". שיר קטן ויפה.
6. Art Garfunkel – All My Love's Laughter.
שיר מצוין. דוגמא ליכולת של ג'ימי ווב בשירי אהבה:
צד ב'
1. Art Garfunkel, Paul Simon & James Taylor – (What A) Wonderful World
הסינגל שהוקלט כדי להציל את האלבום. ביצוע מחודש, איטי, מיוחד ומוצלח, ללהיט של סם קוק מ-1959 (שיתוף פעולה של סם קוק עם לו אדלר והרב אלפרט). הביצוע הנוכחי חשף לראשונה את המלנכוליה החבויה בשיר הזה. הגרסה הזאת הייתה להיט גדול, היא מופיעה באוספים ומושמעת ברדיו כל השנים:
2. Art Garfunkel – Mr. Shuck 'n' Jive
שיר נפלא ולחלוטין בלתי מוכר. היה ה-B סייד של הסינגל הראשדן והלא מצליח. שאק אנד ג'ייב הוא מושג מהסלנג השחור. מקורו בהוואי העבדים. הכוונה לזיבולי שכל, סיפורי מעשיות שאנשים מספרים על עצמם והם לא ממש אמת. פורטרט של לוזר כועס. בסוף השיר יש סולו סקסופון קצר ונהדר של פול דזמונד (Take Five). זוהי ההקלטה האחרונה שלו. הוא נפטר סמוך לאחריה. אני זוכר שבשנות השמונים התארחתי בתכנית רדיו בקול ישראל והבאתי את התקליט אתי והשמעתי ממנו את השיר הנהדר הזה.
3. Art Garfunkel – Paper Chase
זה השיר הקצבי ביותר בתקליט. שיר יפה אף שאני מודה שבמשך כל השנים לא ממש הבנתי אותו, אבל אני אוהב אותו כחלק אינטגראלי מהאלבום הנפלא הזה.
4. Art Garfunkel – She Mooved Through the Fair
השיר הזה הוא שיר אירי, שאמנים אירים כמו ואן מוריסון נוהגים לבצע, ולהקת הצ'יפטיינס מלווה את גרפונקל בנגינתה. גרפונקל חובב מוזיקה אירית. גם באלבומו הראשון הקליט שיר עם אירי. שיר מיוחד ומקסים:
5. Art Garfunkel – Someone Else (1958)
שיר הבחור המאוכזב שיודע שיש לך מישהו אחר, אבל הוא מבטיח לבחור האחר, שאותו גורך מחכה גם לו. שיר מקסים. אף פעם לא הבנתי מה פירוש ציון השנה 1958 בסגריים בשם השיר. שיר נהדר.
6. Art Garfunkel – Wooden Planes
רצועת הסיום של התקליט הנפלא. שיר זיכרון נוסטלגי, מיוחד ומקסים. אח שר לאחיו. הלוואי והיינו רצים שוב אחרי מטוסי עץ, כמו פעם. מקסים.
כשיצא הדיסק "זרעי קיץ" של מאיר אריאל, אי שם ב-1993, התאהבתי בו מיד. לטעמי, מטובי התקליטים המקומיים של שנות התשעים, ועדיין נותר די סודי. רוב הקהל מכיר מתוכו את שיר הנושא בלבד, אבל את התקליט עצמו, בשלמותו, על שלל שיריו, לא. הוא לא נכנס לקאנון. נשכח כלא היה.
השיר הזה מיוחד גם כי הוא שיר שמספר על שיר, מסוים, אחר: כשהם חזרו מהים, חמים ומלוחים, זמר מהרדיו אותם הטריף: השיר / זמר הוא Elle etait si jolie (היא הייתה כה יפה) הנפלא של אלן ברייה. "… זמר אהבה, שכאילו ידע, שאנחנו שומעים ועלינו זימר… אז שימשנו מודלים לשיר אחד".
The Music Nudnik 