The Milk Carton Kids – שובו של הצמד עם הגיטרות וההרמוניה

The Milk Carton Kidsאני חובב גדול של צמדים הרמוניים מעולים. האחים אברלי, סיימון וגרפונקל, הפרברים, הם שלושת הגדולים שלי.

יש צמד חדש ומקסים שכובש את מחוזות האמריקנה והפולק בארה"ב. מדובר בשני בחורים, עם גיטרות אקוסטיות ישנות מאוד, מרטין 0-15 משנת 1954 וגיבסון J-45 משנת 1951, לבושים בחליפות, מנגנים נהדר, שרים בהרמוניה ובין השירים מצחיקים את הקהל. Kenneth Pattengale קנט פנטנגל, הוא וירטואוז גיטרה אקוסטית וכותב שירים מחונן ו- Joey Ryan ג'ואי ריאן, יפה, ארוך שיער וממושקף, והוא שמדבר אל הקהל ומצחיק אותו בין השירים.

המוזיקה שלהם, שירים מקוריים, היא ברובה, פולק אקוסטי, פחות רוקנרול מהאחים אברלי ובוודאי שפחות מופק מהפולק-רוק של סיימון וגרפונקל. שורשי, מלודי ויפה.

מה שמאוד הרשים אותי אצלם הוא העובדה שכשהם שרים יחד, בהרמוניה, קשה מאוד להבחין בין השניים, מי שר מה.

בהרמוניה הקולית שלהם ניתן לזהות הולכת קולות משני הצמדים הללו ודמיון לאסתטיקה של שני הצמדים המופלאים הללו. לעתים גם הרמוניה שמזכירה לי את "אמריקה". יש להם את הצליל שלהם. יש בהם משהו חדש.

החן שלהם יוצא דופן ולכן יש ערך מוסף בצפייה בהם בהופעה. גם הנגינה המשותפת שלהם והווירטואוזיות של קנת' פנטנגל בגיטרה, צריכים להיצפות. אני ממליץ בחום, לצפות בהופעה שמובאת כאן במלואה באיכות HD, עם צליל נהדר:

הצמד הזה קם ב-2011 משיתוף פעולה בין שני זמרים כותבים מוצלחים, שניהלו קריירות סולו לא מצליחות במיוחד, אותן זנחו לטובת שיתוף הפעולן. הם בחרו לעצמם סגנון מסורתי מאוד, המתבסס על שירים מקוריים, אבל ברוח פולקית מסורתית, וליווי של שתי הגיטרות בלבד. הם הוציאו מיד תקליט ראשון, Retrospect, שהוקלט בהופעה, עוד טרם שאימצו את השם הנוכחי. סמוך לאחר מכן הוציאו תקליט אולפן ראשון, Prologue, הפעם תחת השם The Milk Carton Kids.

לגבי משמעות השם, אני מניח שהכוונה לתמונות ילדים נעדרים המודפסים בארה"ב על קרטוני חלב. בתקליט Prologue יש שיר יפה ועצוב Milk Carton Kid.
ב-2013 יצא תקליטם האחרון The Ash & Clay אשר זכה להצלחה יחסית והביא להם מועמדות לפרס הגראמי.

אני מזמין אתכם להאזין לשלושת התקליטים במלואם. תקליטם האחרון, The Ash & Clay מ-2013 הוא, לעניות דעתי, הטוב ביותר. תקליט מצוין עם שירים טובים מאוד וקליטים.

להאזנה לתקליט The Ash & Clay מרשימת יו-טיוב:

אני מזמין אתכם להוריד את שני התקליטים הראשונים מהאתר של הצמד, חינם. נכתב באתר שנכון ליום כתיבת שורות אלה, הורדו כבר 375,000 הורדות. אני ממליץ.

קישור ישיר להורדה חוקית של התקליט הראשון (בהופעה) Retrospect

קישור ישיר להורדה חוקית של התקליט השני Prologue

הנה שיר יפה ופחות מוכר של סיימון וגרפונקל, Bleecker Street מתוך תקליטם הראשון, Wendsday Morning, 3AM משנת 1964. תוכלו להתרשם כמה אחורה הלכו הצמד החדש מבחינת השפעה:

מקווה שאהבתם. אשמח לקרוא תגובות והתייחסויות, אם אהבתם וגם אם פחות. סקרן אני.

"the JAYHAWKS "Hollywood Town Hall

Hollywood Town Hall 1992יש תקליטים שבחלוף השנים נשארים כמו נר תמיד. כאלה שראויים לתואר קלסיקה. כשמדברים על קלסיקה, חושבים על תקליטים מוכרים שנמכרו במיליונים והשפיעו על דורות של מוזיקאים.

התקליט הזה הוא קלסיקה בעיני, אע"פ שהוא לא היה רב מכר ו-9 ויותר מתוך כל 10 קוראים של הבלוג הזה, בוודאות, לא שמעו עליו מימיהם. בעיני, תקליט מושלם. אני אוהב את התקליט הזה הרבה שנים.

הג'ייהוקס הם להקה ממיניאפוליס, מיניסוטה, שנוסדה ב-1985 וחרשה את אזור מגוריה ואת המדינות השכנות, ממועדון למועדון, אוספת קהל שהלך וגדל.

ב-1992 יצא התקליט הזה, Hollywood Town Hall, שהוא יצירת המופת שלה והוא מפסגת הז'אנר. זו באמת יצירת מופת. התקליט לא הביא ללהקה הצלחה ארצית או הצלחה גדולה. הוא בכל זאת הפך את הלהקה, מלהקה מקומית של מינסוטה, ללהקה ארצית, עם הצלחה מינורית.

איזו מין מוזיקה זו, תשאלו בוודאי. לסטייל קוראים קאנטרי-רוק אלטרנטיבי. תחשבו על גראם פרסונס, The Band ניל יאנג, הבירדס, Wilco, טום פטי.

ללהקה הזו שני זמרים ששרים ביחד בהרמוניה קולית נהדרת. זה קודם כל, תקליט של שני זמרים ששרים ביחד.

גארי לאוריס, מנגן גיטרה חשמלית נפלאה, בתקליט הזה נשמעת בערוץ הימני, ומרק אולסון, מנגן בגיטרה אקוסטית. השניים כתבו יחדיו את השירים. התקליט הזה הוא הרבה יותר רוק מקנטרי. רוק משובח, מלודי, סוחף. נפלא!

בשנה שבה הוקלט ויצא, 1992, הטרנד לא היה של רוק מן הסוג הזה, של צמד זמרים ששרים בהרמוניה ומנגנים גיטרות. הגראנג' אז היה הדבר. בכל זאת, בחלוף השנים הוא ניצב כצוק איתן. תקליט פנטסטי.

לא תמצאו כאן להיטים, אבל עשרת השירים מצוינים, נשמעים כאילו נבחרו בקפידה והם מייצרים רצף שיוצר אלבום נהדר, בסטייל שפחות מוכר במקומותינו.

עטיפת התקליט היפה, עם הספה המרופטת במרכז, מזכירה את התקליט Crosby, Stills & Nash והמבנה שנראה ברקע, ששמו כשם התקליט, ממוקם 25 מייל מעירה של הלהקה, מניאפוליס. הוא נבנה ב-1906 ושימש כבית ספר במשך 70 שנה. כל השנים, כשאהבתי את התקליט הזה, בלי שאיש מכיר אותו, חשבתי לעצמי, שגם העטיפה שלו, מתאימה לקלסיקה. זהו. אני אומר: זו קלסיקה. מעניין מה תחשבו את ואתה, קוראים ומאזינים.

הנה כל התקליט להאזנה באיכות טובה מאוד. אני ממליץ להאזין בעצמה בינונית גבוהה, כפי שמתאים לרוק גיטרות שאינו צפוף. תיהנו:

אין בנמצא הופעות מלאות של הלהקה בוידאו, במיוחד מאותן שנים. ניתן למצוא ב-Youtube קטעי הופעות, מרביתן משנים מאוחרות.

מתוך המעט שיש, הנה הלהקה בביצוע אחד משירי התקליט בפסטיבל פינקפופ בהולנד ב-1993:

tomorow the green grassב-1995 הוציאה הלהקה תקליט נוסף, המנסה לשחזר את הקסם של התקליט הזה. התקליט Tomorrow the Green Grass הוא תקליט מצוין גם כן. יש בו קצת יותר קנטרי מאשר ב-Hollywood וגם הוא, אהוב עלי מאוד, ומומלץ.

לאחר שיצא Tomorrow the Green Grass, פרש מרק אולסון מהלהקה, וכשהיא ממשיכה בלעדיו, היא חסרה את ההרמוניה הקולית, אבל הוציאה, בכל זאת, תקליטים טובים למדי, אולם לא שיחזרה את השיא של צמד התקליטים הזה.

שני התקליטים יצאו בהוצאה מחודשת, עם מאסטר חדש ומשופר ועם קטעי בונוס, ב-2011. כדאי.

ב-2009 יצאה אנטולוגיה של הלהקה, שערך גארי לאוריס, Music From The North Country – The Jayhawks Anthology. זהו אוסף נפלא שמספק רצף פנטסטי של שירים. "קילרים", אחד אחד. מומלץ מאוד.

ג'ונתן ווילסון – תגלית נפלאה!

 

 Fanfare 2013אסור להחמיץ את ג'ונתן ווילסון! מי שאוהב רוק, ובמיוחד את הרוק מהשנים הטובות ביותר, אוהב שירים עם מלודיות חזקות, עם נגינה, לא רק ליווי, ז"א סולו גיטרה או סולו קלידים, עם פיתוח של רעיון לקטע של 7 דקות, ג'ונתן ווילסון הוא המוזיקאי בשבילו.

ווילסון, זמר כותב ומפיק מוזיקלי, כיום בן 39, במקור מצפון קרוליינה, עבר לקליפורנייה, ללורל קניון, מעוז סצנת הפולק-רוק של תחילת שנות השבעים. מה שמעניין הוא שווילסון, שהקים שם אולפן הקלטות אנלוגי, הצליח להחיות את הסצנה וסביבו נאספו מוזיקאים רבים, עד כדי כך שקמה בהנהגתו סצנת מוזיקה חיה ובועטת.

כמה מאמני לורל קניון של אותם ימים, כמו קרוסבי ונאש וג'קסון בראון, מהווים חלק מאותה סצנה, מקליטים אתו ועמם רבים וטובים אחרים. ווילסון והאולפן שלו הם מוקד עליה לרגל. לאחר שתאזינו למוזיקה שלו, תבינו למה.

Jonathan Wilson 2014המוזיקה שלו מזכירה את הימים ההם. כאמור, קטעים בני 7 דקות ויותר, עם קטעי סולו במרכזם, בסטייל של קליפורניה של תחילת שנות השבעים, עם שילוב של רוק בריטי מאותם שנים. רטרו או לא רטרו. זה נשמע מצוין! אולי בשפה של היום, לומר "מצוין" זה לא חזק מספיק. מעולה. מוזיקה נהדרת.

אני מתוודה שלא לא הכרתי אותו עד שאחד מקוראי הבלוג הזה, בתגובה לפוסט על ג'ייסון איזבל, המליץ. בדקתי ונדלקתי ומאז אני שומע ושומע ולא יודע שובע. תודה רבה גיל ג.

על אף גילו הדי מתקדם, ווילסון הוציא את תקליטו הראשון רק ב-2007 וסה"כ, עד כה, מדובר בשלושה תקליטים ו-E.P. ונוכחות רבה ברשת ובפסטיבלים. ג'ונתן ווילסון הוא שם חם באינדי של ארה"ב, בעיקר בקרב מוזיקאים.

לגבי הסטייל של ווילסון. זהו מצד אחד, רוק שורשי, מלודי מאוד, פולקי, כמו זה שהצליח ברדיו באמריקה בשנות השבעים, די רך, עם השפעות של פסיכודליה של קליפורניה, נניח, השפעה של Greatfull Dead, קרוסבי, סטילס ונאש. מצד שני, יש שם את כל הטוב של הרוק הבריטי של השנים הטובות: נגינת תופים סטייל Pink Floyd ונגינת מלוטרון. ויש כאן Doors, ומה לא. האמת שיש במוזיקה שלו עוד הרבה מאוד השפעות והכל משתלב כל כך יפה. מה שעושה הבדל גדול מ"מושפעים" אחרים וחובבי רטרו ונוסטלגיה, הוא איכות השירים הגבוהה מאוד, רמת נגינה עילאית ואיכות הפקה שמבטיחה תוצאה אופטימלית.

מכיוון שג'ונתן וולסון הוא אמן עכשווי, אני ממליץ להתחיל דווקא עם האלבום האחרון שלו Fanfare מ-2013. אלבום מעולה (אף שגם קודמיו מעולים. לא פחות ממעולים.

הנה התקליט להאזנה במלואו. אתם לא מאמינים מי מנגן ושר בתקליט הזה: דייויד קרוסבי, גרהם נש וג'קסון בראון שרים קולות, מייק קמבל ובנמונט טנץ', הגיטריסט והקלידן של ה-Heart Breakers של טום פטי מנגנים. והשירים, כמה הם טובים. איזו מוזיקה נהדרת. אל תוותרו על שום שיר. הטובים ביותר, הם לאו דווקא הראשונים. גם אלה שחותמים את התקליט, נפלאים. מה נגיד? תקליט פצצה!

Gentle Spirit

הפריצה של ווילסון לתודעת הקהל הייתה ב-2011, אז יצא תקליטו השני Gentle Spirit, שהיה הראשון שיצא באופן רשמי, בחברת תקליטים המכובדת Bella Union, וזכה להפצה, חשיפה, ביקורות מעולות והזמנה לחמם את Wilco.  זה תקליט נפלא! התקליט הזה מבטא את הסגנון המעוצב של המוזיקה של ווילסון והצליל שלו מדגים מדוע עולים אל ווילסון לרגל כדי שיפיק מוזיקאלית, להקליט אתו ואצלו, כדי לקבל את הצליל הזה.

הנה כל שירי התקליט, ברשימת השמעה של יו-טיוב, חלקם ביצועים חיים. תקשיבו איך הוא נפתח, כמה זה יפה. איך אפשר שלא להתאהב בזה? קחו ת'זמן ותאזינו לכל התקליט. פשוט נהדר:

Frankie Rayאת תקליטו הראשון Frankie Ray הקליט ב-2007 אך לא ברור לי אם הוא יצא בצורה רשמית ומתי. זהו תקליט אקוסטי מצוין, שרובו זמר וגיטרה אקוסטית ופסנתר. ווילסון מנגן בכל הכלים מלבד צ'לו. יופי של תקליט, העשוי שירים מצוינים אחד אחד. כבר כאן, חלק ניכר מהשירים ארוכים מאוד. שניים מהם בני 10 דקות. אין חשש, לא תשתעממו. זה כל כך טוב שימו לב, השיר האחרון גולד לתוך ביצוע נהדר של I'm Looking Through You של ה-Beatles. אפשר להאזין לכל התקליט הראשון ברשימת השמעה ביו-טויב (כל עוד היא תחזיק מעמד שם):

ב-2012 ווילסון הוציא EP נהדר שבו ביצוע ל-Isn't it a Pitty  של ג'ורג' האריסון ולאחר מכן שיר נפלא Trails Of Jonathan ועוד שיר מצוין שנשמע קצת כמו ה-Doors. איזה כיף:

אל תפספסו את הווידאו שלהלן. מדובר בהופעה (7 שירים) שהוקלטה במאי 2013 בתכנית רדיו של תחנה נחשבת מסיאטל. אפשר לראות את ווילסון והלהקה שלו, עם כי הנגינה העתיקים והנפלאים שלהם. ווילסון בגיטרת טלקאסטר ישנה והקלידן שלו באורגן VOX, כזה כמו של ה-Doors ומלוטרון כמו של King Crimson. והמוזיקה נהדרת. ראו כמה זה נפלא:

מי שמספר לכם שאין היום מוזיקה נפלאה, אל תאמינו לו. יש ויש. צריך רק לדעת איפה לחפש.