ג'ונתן ווילסון – תגלית נפלאה!

 

 Fanfare 2013אסור להחמיץ את ג'ונתן ווילסון! מי שאוהב רוק, ובמיוחד את הרוק מהשנים הטובות ביותר, אוהב שירים עם מלודיות חזקות, עם נגינה, לא רק ליווי, ז"א סולו גיטרה או סולו קלידים, עם פיתוח של רעיון לקטע של 7 דקות, ג'ונתן ווילסון הוא המוזיקאי בשבילו.

ווילסון, זמר כותב ומפיק מוזיקלי, כיום בן 39, במקור מצפון קרוליינה, עבר לקליפורנייה, ללורל קניון, מעוז סצנת הפולק-רוק של תחילת שנות השבעים. מה שמעניין הוא שווילסון, שהקים שם אולפן הקלטות אנלוגי, הצליח להחיות את הסצנה וסביבו נאספו מוזיקאים רבים, עד כדי כך שקמה בהנהגתו סצנת מוזיקה חיה ובועטת.

כמה מאמני לורל קניון של אותם ימים, כמו קרוסבי ונאש וג'קסון בראון, מהווים חלק מאותה סצנה, מקליטים אתו ועמם רבים וטובים אחרים. ווילסון והאולפן שלו הם מוקד עליה לרגל. לאחר שתאזינו למוזיקה שלו, תבינו למה.

Jonathan Wilson 2014המוזיקה שלו מזכירה את הימים ההם. כאמור, קטעים בני 7 דקות ויותר, עם קטעי סולו במרכזם, בסטייל של קליפורניה של תחילת שנות השבעים, עם שילוב של רוק בריטי מאותם שנים. רטרו או לא רטרו. זה נשמע מצוין! אולי בשפה של היום, לומר "מצוין" זה לא חזק מספיק. מעולה. מוזיקה נהדרת.

אני מתוודה שלא לא הכרתי אותו עד שאחד מקוראי הבלוג הזה, בתגובה לפוסט על ג'ייסון איזבל, המליץ. בדקתי ונדלקתי ומאז אני שומע ושומע ולא יודע שובע. תודה רבה גיל ג.

על אף גילו הדי מתקדם, ווילסון הוציא את תקליטו הראשון רק ב-2007 וסה"כ, עד כה, מדובר בשלושה תקליטים ו-E.P. ונוכחות רבה ברשת ובפסטיבלים. ג'ונתן ווילסון הוא שם חם באינדי של ארה"ב, בעיקר בקרב מוזיקאים.

לגבי הסטייל של ווילסון. זהו מצד אחד, רוק שורשי, מלודי מאוד, פולקי, כמו זה שהצליח ברדיו באמריקה בשנות השבעים, די רך, עם השפעות של פסיכודליה של קליפורניה, נניח, השפעה של Greatfull Dead, קרוסבי, סטילס ונאש. מצד שני, יש שם את כל הטוב של הרוק הבריטי של השנים הטובות: נגינת תופים סטייל Pink Floyd ונגינת מלוטרון. ויש כאן Doors, ומה לא. האמת שיש במוזיקה שלו עוד הרבה מאוד השפעות והכל משתלב כל כך יפה. מה שעושה הבדל גדול מ"מושפעים" אחרים וחובבי רטרו ונוסטלגיה, הוא איכות השירים הגבוהה מאוד, רמת נגינה עילאית ואיכות הפקה שמבטיחה תוצאה אופטימלית.

מכיוון שג'ונתן וולסון הוא אמן עכשווי, אני ממליץ להתחיל דווקא עם האלבום האחרון שלו Fanfare מ-2013. אלבום מעולה (אף שגם קודמיו מעולים. לא פחות ממעולים.

הנה התקליט להאזנה במלואו. אתם לא מאמינים מי מנגן ושר בתקליט הזה: דייויד קרוסבי, גרהם נש וג'קסון בראון שרים קולות, מייק קמבל ובנמונט טנץ', הגיטריסט והקלידן של ה-Heart Breakers של טום פטי מנגנים. והשירים, כמה הם טובים. איזו מוזיקה נהדרת. אל תוותרו על שום שיר. הטובים ביותר, הם לאו דווקא הראשונים. גם אלה שחותמים את התקליט, נפלאים. מה נגיד? תקליט פצצה!

Gentle Spirit

הפריצה של ווילסון לתודעת הקהל הייתה ב-2011, אז יצא תקליטו השני Gentle Spirit, שהיה הראשון שיצא באופן רשמי, בחברת תקליטים המכובדת Bella Union, וזכה להפצה, חשיפה, ביקורות מעולות והזמנה לחמם את Wilco.  זה תקליט נפלא! התקליט הזה מבטא את הסגנון המעוצב של המוזיקה של ווילסון והצליל שלו מדגים מדוע עולים אל ווילסון לרגל כדי שיפיק מוזיקאלית, להקליט אתו ואצלו, כדי לקבל את הצליל הזה.

הנה כל שירי התקליט, ברשימת השמעה של יו-טיוב, חלקם ביצועים חיים. תקשיבו איך הוא נפתח, כמה זה יפה. איך אפשר שלא להתאהב בזה? קחו ת'זמן ותאזינו לכל התקליט. פשוט נהדר:

Frankie Rayאת תקליטו הראשון Frankie Ray הקליט ב-2007 אך לא ברור לי אם הוא יצא בצורה רשמית ומתי. זהו תקליט אקוסטי מצוין, שרובו זמר וגיטרה אקוסטית ופסנתר. ווילסון מנגן בכל הכלים מלבד צ'לו. יופי של תקליט, העשוי שירים מצוינים אחד אחד. כבר כאן, חלק ניכר מהשירים ארוכים מאוד. שניים מהם בני 10 דקות. אין חשש, לא תשתעממו. זה כל כך טוב שימו לב, השיר האחרון גולד לתוך ביצוע נהדר של I'm Looking Through You של ה-Beatles. אפשר להאזין לכל התקליט הראשון ברשימת השמעה ביו-טויב (כל עוד היא תחזיק מעמד שם):

ב-2012 ווילסון הוציא EP נהדר שבו ביצוע ל-Isn't it a Pitty  של ג'ורג' האריסון ולאחר מכן שיר נפלא Trails Of Jonathan ועוד שיר מצוין שנשמע קצת כמו ה-Doors. איזה כיף:

אל תפספסו את הווידאו שלהלן. מדובר בהופעה (7 שירים) שהוקלטה במאי 2013 בתכנית רדיו של תחנה נחשבת מסיאטל. אפשר לראות את ווילסון והלהקה שלו, עם כי הנגינה העתיקים והנפלאים שלהם. ווילסון בגיטרת טלקאסטר ישנה והקלידן שלו באורגן VOX, כזה כמו של ה-Doors ומלוטרון כמו של King Crimson. והמוזיקה נהדרת. ראו כמה זה נפלא:

מי שמספר לכם שאין היום מוזיקה נפלאה, אל תאמינו לו. יש ויש. צריך רק לדעת איפה לחפש.

 

תקליט נפלא של ג'ייסון איזבל

Southeastern 2013

ג'ייסון איזבל (Jason Isbell) הוא זמר כותב מאלבמה, בן 35, שבילה כמה שנים טובות כחבר בלהקת הרוק הדרומי Drive-By Truckers ולפני כמה שנים יצא לעצמאות.

ביוני בשנה שעברה (2013) הוא הוציא את תקליט האולפן הרביעי שלו Southeastern. תקליט מעולה שאני מאוד מאוד ממליץ להכיר.

מדובר בתקליט שמהבחינה הסגנונית אפשר לסווג אותו כרוק שורשי, אמריקנה עם נגיעות של קאנטרי אלטרנטיבי. מי שהכינוי "קאנטרי" מרתיע אותו, יכול להירגע. מדובר ברוק גיטרות, אקוסטיות וחשמליות עדינות, אורגן האמונד, כינור, בס ותופים, יותר אקוסטי מחשמלי, מלודי מאוד, שירים עם "הוק", עם טקסטים נוגעים ודי עצובים, עם שרשי קאנטרי.

אני התחברתי לתקליט הזה מהר מאוד ואני שומע אותו ברכבי שוב ושוב, זוכר ושר את השירים, מקשיב למילים.

יש תקליטים שנשמעים נפלא ברכב. זה אחד מהם. גם הצליל הנהדר שלו, צלול ולא דחוס, וגם התחושה של תקליט נסיעה.

12 שירים מצוינים. זה לא קורה הרבה, לצערי, לפגוש תקליט חדש כל כך טוב. עם שירים כל כך טובים. שירי נסיעה, אהבה, אלכוהול, הסרטן שהוא הפיל בחדרה של חברה גוססת, בדידות. יופי של שירים. אחד אחד.

תקליט של אמן שסיים גמילה מאלכוהול. תקליט שאסור להחמיץ. שר את עצמו, נוגע עמוק. תקליט שיישאר. לא עוד אחד  מרבבות התקליטים שיוצאים ויוצאים ויוצאים, כי כל כך קל היום להקליט תקליט ורובם נשמעים כמו מישהו אחר, או מנסים להישמע כמו או שסתם נשמעים, סתם. ג'ייסון איזבל לא נשמע כמו מישהו אחר וזה לא עוד תקליט.

הנה כל שירי התקליט להאזנה. אשמח לקרוא מה אתם חושבים ומרגישים ביחס לתקליט הזה:

הנה השיר הפותח את התקליט, בהופעה בתכנית הטלוויזיה Austin City Limits:

בכל התקליט מנגנת בכינור ושרה אשתו הטרייה של איזבל, אמנדה שירס (Amanda Shires) שהיא זמרת כותבת בזכות עצמה עם תקליטים וקריירה. השילוב של השניים יפה וכדאי לעקוב אחריהם.

הנה שיר של אמנדה וכשג'ייסון לצדה:

Tedeschi-Trucks Band – להקה פצצה!

בחג האחרון, אחר הצהריים, צפיתי בהופעה באינטרנט של להקה שלא הכרתי (אבל הכרתי את הגיטריסט). הילדים שיחקו מסביב ואני עם אזניות. אני עושה את זה לא פעם, אבל הפעם "נפלתי מהכיסא". כל כך התלהבתי. הייתי ממש נסער.

"זו אחת ההופעות הכי טובות שראיתי, הופעה מדהימה, את לא מאמינה, אין דברים כאלה" אמרתי לזוגתי תמר שקיפלה כביסה. היא חייכה, אבל מה לה ולזה. חשתי דחף גדול לשתף בחוויה. מישהו שירצה מיד לשמוע. שירצה להצטרף לחוויה. סטטאוס בפייסבוק? לא. זה קטן על האירוע ובר חלוף באוטוסטרדת צירי הזמן. זה לא מתאים.

אז הנה זה כאן, בבלוג שלי. למה ההקדמה, תשאלו? כי איני נוהג לכתוב על חוויות מהירות וחפוזות, על תקליט או וידאו ששמעתי פעם או פעמיים, אלא על מוזיקה ששקעה אצלי אחרי ריבוי האזנות. הלהקה הזו עדיין לא שקעה אצלי. אני מכיר אותה כמה ימים. זה רחוק מאוד מלהספיק כדי לעמוד בסטנדרטים של עצמי. של הבלוג הזה.

אבל ההופעה הזו כל כך טובה, לטעמי, באורח יוצא דופן, שאני חייב. אני מוכן להסתכן ולומר שהופיעה כאן להקה גדולה. גדולה באמת. יוצאת דופן, מוכשרת באופן יוצא מן הכלל שההופעות שלה מפעימות. להקה שאסור להחמיץ. אני כותב כי אני לא מסוגל להתאפק גם לא חודש ימים. אני רוצה לנדנד עכשיו.

Tedeschi-Trucks Band

יש האומרים שכבר אין להקות כאלה, גדולות כמו הלהקות ההן. שהלהקות של העת הזו, ככל שיהיו טובות, הנן חסרות ייחוד, באופן שבו היו הלהקות הגדולות של הרוק הקלסי.

יתכן שהטענה נכונה. אני נוטה להסכים עמה בדרך כלל. יתכן שגם הלהקה הזו, חסרה את אותו ייחוד ממנו עשויות הלהקות הגדולות של הרוק הקלאסי. רק הזמן יגיד. לי יש הרגשה שזה לא המקרה. שזו להקה גדולה. גדולה כמו הכי גדולות. אולי אני טועה.

הנה ההופעה המדוברת. אני לא יודע כמה זמן היא תחזיק מעמד ביו-טיוב עד שיסלקו אותה משם. זו הופעה מ-Red Rocks בקולורדו, מ-30 באוגוסט 2012, ששודרה בשידור חי בטלוויזיה בארה"ב ומישהו העלה את ההקלטה לרשת.

זו הופעה מתוך Tour שנקרא Everybody's Talkin והופעה כזו יצאה גם בדיסק רשמי.

חברו את המחשב למערכת, או שימו אזניות וצפו בהופעה. תנו להופעה קצת זמן. היא מתחממת ומתחממת ומתרוממת ומעיפה את התקרה (אם תחפשו טוב ברשת, אולי תמצאו אותה להורדה בגרסת DVD משופרת). רוב החומר מקורי ויש ביצוע לג'ורג' האריסון, שיפיל אתכם.

בעקבות ההופעה המדהימה השגתי את הדיסקים והאזנתי להם והם נפלאים! מדובר בלהקה פנטסטית. אין להקות כאלה!

Tedeschi-Trucks Band היא להקה מהסוג שפעם כונה "סופר-גרופ". להקה שנוסדה ע"י מוזיקאים מוכרים, (כפי שהיו Cream ו- Emerson, Lake & Palmer).

Revelator 2011

המוזיקה היא שילוב של סגנונות שונים של המוזיקה האמריקאית: רוק דרומי,ף בלוז, אמריקנה, סול, פאנק ומה לא, אבל מה שהכי חשוב הוא שהיא עושה את זה בכישרון יוצא דופן והל נשמע אותנטי וחדש. לא תערובת, תרכובת.

במרכז הלהקה ניצב זוג נשוי: דרק טראקס (Derek Trucks), בן 34, משנת 2000, גיטריסט הסלייד של להקת האחים אולמן (Allman Brothers Band) וזוגתו, זמרת הבלוז מבוסטון, סוזאן טדסקי (43). שניהם, מוכרים ומוערכים מאוד בסצנת הבלוז והרוק הדרומי. טראקס, שלצד האחים אולמן, הקליט 9 אלבומי גם סולו, נחשב לאחד הגיטריסטים הנערצים בארה"ב. הוא היה ילד פלא ובהיותו אחיינו של בוטש טראקס, אחד משני המתופפים של האחים אולמן, הוא זכה לנגן על הבמה עם האחים אולמן כבר שהיה בגיל 12 ובבגרותו הצטרף אליה, במקום דיקי בטס שפרש. סוזן טדסקי, גם היא ניגנה על במות כבר בגיל 13, היא זמרת מצוינת עם קול מצוין וכריזמה, שערב הקמת הלהקה הקליטה 6 אלבומי סולו.

הם הגשימו חלום ישן להקים להקה משותפת להם ובשנת 2011 הם צירפו אליהם 9 מוזיקאים נוספים, מוכשרים בצורה מיוחדת, והעמידו הרכב על. לא פחות.

Everybody's Talkin 2012

זה התחיל מאולפן ביתי שהקימו כדי להוזיל את הוצאות הפקת תקליטיהם וזה התגלגל להקמת ההרכב. זה לא טריביאלי להחזיק להקה של 11 מוזיקאים קבועים, אבל יש הצדקה מוחלטת למאמץ ולהרכב.

בדומה לאחים אולמן, ללהקה שני מתופפים (לא מתופף ופרקשניסט. שני מתופפים!), שתי גיטרות חשמליות מובילות, בס חשמלי, האמונד B3 (מחוזק במקלדות נוספות). אליהם מצטרפים שלישיית נשפנים מעולים ושני זמרי ליווי. זה הרכב שמפיק צליל פנטסטי ומתפוצץ מכישרון. הקלידן הוא גם חלילן וירטואוז, נגן הטרומבון זמר נהדר ועוד.

בהיותם שמות מוכרים ומוערכים מאוד, הם הוחתמו ע"י סוני והוציאו אלבום ראשון Revelator ב-2011 אשר היה מועמד לפרס ה"גראמי" מקטגוריית אלבומי הבלוז. אלבום פצצה!

מדובר בחומר מקורי שהלקה כתבה והסטייל הוא בלוז-רוק, רוק שורשי ורוק דרומי.

Made Up Mind 2013

בסוף אוגוסט האחרון, בדיוק שנה לאחר אותו שידור טלוויזיה, הוציאה הלהקה את אלבום האולפן השני שלה, Made Up Mind.

התקליט הזה, גם הוא מעולה, אך הוא שונה מקודמו. יש בו מגוון סגנוני רחב יותר. הפעם יותר Soul מבלוז ורוק דרומי. כמה מהשירים נשמעים כאילו הופקו ע"י חברת התקליטים Stax, של אוטיס רדינג ווילסון פיקט והכל נשמע חדש ורענן מאוד, עם נגינה נהדרת.

הלחנים מקוריים וקליטים וזה נשמע פשוט פנטסטי. הוא רק יצא לפני חודש. אני מהמר שהוא לוקח גראמי כאלבום הטוב ביותר לשנת 2013! אני לא יודע באיזו קטגוריה.

אתם מוזמנים להתחבר ללהקת רוק גדולה בהתהוותה. היא מופיעה בימים אלה בארה"ב, ומי שנמצא בניו-יורק יוכל לתפוס הופעה ב-Beacon. בדף הפייסבוק של הלהקה יש תאריכי הופעות. אני מת להיות בהופעה שלהם. מת, מת, מת!